נוריוקי "פאט" מוריטה (באנגלית: Noriyuki "Pat" Morita; 28 ביוני 1932 – 24 בנובמבר 2005) היה שחקן יפני-אמריקאי, אשר נודע בעיקר בעקבות הופעותיו כ"ארנולד" בתוכנית הטלוויזיה "ימים מאושרים" וכ"מר מיאגי" בסרט הקולנוע "קראטה קיד", עליו היה מועמד לפרס האוסקר עבור שחקן המשנה הטוב ביותר בשנת 1984.
שנותיו הראשונות
מוריטה נולד בעיר איילטון שבקליפורניה. בגיל שנתיים חלה בשחפת שידרתית ובילה את תשע השנים הבאות בבתי חולים בצפון קליפורניה. במהלך תקופה זו היה עטוף כולו בגבס ונאמר לו כי לא יוכל ללכת עוד לעולם. בתור ילד בודד ומבודד, מוריטה בידר את עצמו באמצעות בובות גרב שהכין לעצמו.
לאחר שכירורג איחד ארבע חוליות בעמוד השדרה שלו, מוריטה למד לבסוף איך שוב ללכת בגיל 11. עד אז, משפחתו היפנית-אמריקאית נשלחה למחנה כליאה עד לסיום מלחמת העולם השנייה. הילד הועבר מבית החולים למחנה באריזונה כדי להתאחד איתם. בזמן הכליאה פגש כומר קתולי ממנו לקח מאוחר יותר את שם הבמה "פאט".
לאחר המלחמה, הפעילה המשפחה מסעדה סינית בבירת קליפורניה, סקרמנטו. מוריטה הצעיר בידר את הלקוחות בעזרת בדיחות ושימש כראש טקסים עבור קבוצות סועדים במקום.
מוריטה סיים את לימודיו בבית ספר התיכון ארמיג'ו בפיירפילד וזמן קצר לאחר מכן עבר חזרה לאזור סקרמנטו, שם התקבל לעבודה בחברת אירו-ג'ט, אשר עיצבה וייצרה מנועי טילים.
רק לאחר שמונה לראש מחלקת תפעול מחשבים, החליט מוריטה כי בחר בקריירה מוטעית. אף על פי שכבר היה נשוי עם ילד, התפטר מוריטה מעבודתו והפך לקומיקאי. כמו כן, הוא הפך לחבר במועדון הקומיקאים "הגראונדלינגס" שבלוס אנג'לס, קבוצה המתמקדת באלתורים.
קריירת הקולנוע וטלוויזיה
תפקידו הקולנועי הראשון של מוריטה היה בסרט הקולנוע "Thoroughly Modern Millie" ב-1967. בהמשך הופיע בתוכנית הסיטקום "מ.א.ש", בתפקיד הקצין הקוריאני סאם פק, תפקיד אשר קידם את הקריירה שלו.
הוא קיבל תפקיד חוזר בתוכנית הטלוויזיה "ימים מאושרים" כששיחק את מָאצוּאוֹ "ארנולד" טָקָהָשי, בעל "הדיינר של ארנולד". לאחר סיום העונה השלישית (1975–1976) הוא עזב את התוכנית הפופולרית כדי לככב בסיטקום משלו, "מר ט' וטינה", בתור ממציא בשם טֵיירוֹ טָקָהָשי. הסדרה בוטלה על ידי ABC לאחר כחודש, בסתיו 1976. בשנת 1977 כיכב בסדרת בת של "ימים מאושרים", "היפיפיות של בלנסקי" (אנ'). מוריטה חזר בסופו של דבר ל"ימים מאושרים" בעונה העשירית (1982–1983).
מוריטה התפרסם בזכות תפקידו בסרט הקולנוע "קראטה קיד", שם שיחק בתפקיד מורה הקרטה היפני קֵייסוּקי מיאגי אשר מלמד את דניאל (ראלף מאצ'יו) איך להגן על עצמו מפני חבורת צעירים המתגרה בו. בסרט זה נשמע המשפט המפורסם "Wax on, wax off" (בתרגום חופשי: "למרוח שעווה, להסיר שעווה"). הוא היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר, כמו גם מועמדות לפרס גלובוס הזהב. יתר על כן, מוריטה שיחק בשלושת סרטי ההמשך בסדרה ("קראטה קיד 2", "קראטה קיד 3" ו"הקראטה קיד הבא") וכן מופיע בפלאשבקים בסדרה "קוברה קאי" (אף שדמותו כבר נפטרה במהלכה בדומה למוריטה עצמו). מוריטה מעולם לא התאמן באמנות לחימה כלשהי ורוב סצנות הקרטה שלו בוצעו על ידי הכפיל פוּמיו דמוּרה.
לאחר מכן כיכב מוריטה כדמות ראשית בסדרת הטלוויזיה "אוהרה" (1987–1988) של ABC. באותה תקופה כתב את סרט הקולנוע "לבבות בשבי" (Captive Hearts) אודות מלחמת העולם השנייה ואף כיכב בו.
מוריטה הופיע בסרטים נוספים כדוגמת "נינג'ה אמריקאי 5", "ספורט הדמים 2" והמשכו, "האקדח מת מצחוק", "ירח דבש בלאס וגאס" וכן תרם את קולו בדמות הקיסר בסרט האנימציה "מולאן" והמשחק לפלייסטיישן 2 "Kingdom Hearts II".
מוריטה הופיע באופן חד-פעמי בקומדיית-המצבים "נשואים פלוס" בתור הבוס היפני של מארסי, מר שימוקווה. ב-1995 שיחק בסרט "טיימסטר" לצד מישל ויליאמס. ב-2001 שיחק בסרט הדרמה "מרכז העולם" לצד קארלה גוג'ינו. בשנת 2004 שיחק בתפקיד קטן בסרט "הצילום האחרון". לפני מותו שיחק בסרט הילדים "ריגול השימפנזים" בכיכובה של אמה רוברטס, אשר יצא ב-2006.
שנותיו האחרונות
מוריטה כיכב בסדרת הטלוויזיה "התיקים המסתוריים של שלבּי ווּ" של ערוץ ניקלודאון ובקומדיית המצבים The Hughleys בתפקיד חוזר. הוא הופיע באחד הקליפים של להקת "אליין אנט פארם" בשנת 2001, שם ביצע פרודיה על תפקידו בסרט "קרטה קיד".
מוריטה דיבר אנגלית עם מבטא אמריקאי מושלם אך לוהק לרוב לתפקידים בעלי מבטא קוריאני או יפני, בדומה לשחקנים אמריקאים-אסייתים אחרים.
מוריטה נפטר בגיל 73, בחג ההודיה, ה-24 בנובמבר 2005, בביתו בלאס וגאס שבנבדה. הוא הותיר אחריו את אשתו השנייה ואת שלוש בנותיו מנישואיו הקודמים.
פרק 71 מתוך סדרת האנימציה "בובספוג מכנסמרובע" שבו דיבב את קולו של מאסטר אודון (בדיבובו לעברית של אלדד פריבס) הוקדש לזכרו לאחר סיומו.
קישורים חיצוניים
.svg){kind=logo}