מתתיהו מנדל, שני מימין, בכנס פוליטי עם גולדה מאיר ומשה דיין
מתתיהו מָנדל (1900 – 13 ביולי1977) היה פוליטיקאיישראלי. כיהן כמזכיר מועצת פועלי רמת גן וגבעתיים וכמזכיר מפלגת העבודה ברמת גן. על שמו נקראו בית מפלגת העבודה שבמרכז רמת גן ורחוב במזרח העיר.
ביוגרפיה
מתתיהו מנדל עם ראש הממשלה לוי אשכול
מתתיהו מנדל נולד בעיירה אוסטשיקי דולנה (בפולנית: Ustrzyki Dolne; באוקראינית: Ustrýky-Dolíshni; ביידיש: איסטריק) שבגליציה המערבית. בהשפעת בצלאל אייזן (ברזלי)[1] אימץ אידאולוגיה ציונית, עזב את הישיבה ועלה לישראל בשנת 1921.
בארץ ישראל עבד כפועל אריזה בבית החרושת נשר שליד חיפה.[2] במקביל שימש כמזכיר מועצת הפועלים בנשר.[3] עזב את נשר לבקשתו של דוד בן-גוריון,[4] שהציע לו את תפקיד מזכיר ההסתדרות ברמת גן ובגבעתיים, כשבמקביל המשיך לעבוד בבית החרושת למלט נשר-רמלה, שם הגיע לתפקיד של ראש מחלקה.[5] כמזכיר מועצת פועלי רמת גן ייצג את העובדים מול המעסיקים. כך, למשל, סיכם בדבריו שביתה של פועלי מצבעות: "הלקח העיקרי שצריכים ללמוד, ויש סימנים די ברורים שאמנם למדו בעלי התעשייה, הוא שאין יותר להפקיר את הפועל לשכר רעב וללא תנאים סוציאליים".[6]
לימים שימש כמזכיר מפא"י (ובהמשך מפלגת העבודה) בעיר רמת גן. נבחר כמועמד המפלגה לכנסת השלישית אך ויתר על מקום ריאלי על מנת לטפל בבתו החולה. שובץ לשם הכבוד ברשימה לכנסת במקום לא ריאלי.[10] מנדל כתב רבות בנושאי הגנה על העובדים,[11] בנושאים לאומיים שונים,[12] בנושאים כלכליים,[13] בנושאים חברתיים,[14][15] ובנושאי פיוס פנים מפלגתיים המתובלים בציטוטים מגוונים מספרות חז"ל.[16] היה נשוי לשרה (לבית ברזלי) ונולדו להם בת ובן. על שמו נקראו בית מפלגת העבודה שבמרכז רמת גן ורחוב "מתתיהו מנדל" שבמזרח העיר.
