משל האדון והעבד

משל האדון והעבד הוא אחד ממשלי ישו שסופר על ידי ישו בברית החדשה, נמצא רק בבשורה על פי לוקאס (לוקאס י"ז 10-7) המשל מלמד כי כאשר מישהו "עשה את מה שאלוהים מצפה ממנו, הוא (או היא) רק מבצע את חובתו."

תפילת ההודיה לאחר הטקס סעודת האדון על ידי תומאס אקווינס כוללת ביטוי דומה לפסוק האחרון במשל הזה:

אני מודה לך, אדון קדוש, האב הכול יכול, אלוהים הנצחי, שהעניק לי, ולא בשל מעלותי הטובות, אלא בטובך, חסדך וברחמיך אלוהים, המאפשר לי החוטא, שאינו ראוי, להיות עבדך.

(ציור של אלפונס לגרוס)

סיפור המשל

המשל נכתב כדלקמן:

7 מִי בָכֶם אֲשֶׁר לוֹ עֶבֶד חֹרֵשׁ אוֹ רֹעֶה אֲשֶׁר יָבֹא מִן־הַשָׂדֶה וְאָמַר אֵלָיו מַהֵר גְּשָׁה־הֵנָּה וְהָסֵב׃ 8 הֲלֹא יֹאמַר אֵלָיו הָכֵן לִי אֲרוּחַת הָעֶרֶב וַחֲגֹר מָתְנֶיךָ וְשָׁרֲתֵנִי עַד אִם־כִּלִּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְאָכַלְתָּ וְשָׁתִיתָ גַּם־אָתָּה׃ 9 הֲגַם יוֹדֶה לָעֶבֶד עַל־אֲשֶׁר עָשָׂה מִצְוָתוֹ אָמַרְתִּי לֹא׃ 10 כֵּן גַּם־אַתֶּם אַחֲרֵי עֲשׂוֹתְכֶם אֶת כָּל־אֲשֶׁר צֻוֵּיתֶם אִמְרוּ אֲנַחְנוּ עֲבָדִים אֵין־מוֹעִיל בָּם כִּי רַק אֶת־הַמֻּטָּל עָלֵינוּ עָשִׂינוּ׃

— הבשורה על־פי לוקאס, פרק י"ז, פסוקים 7–10, בתרגום דליטש

פרשנות

ישו מספר את המשל הזה לתלמידיו-שליחיו לאחר שהזהיר אותם שעליהם לסלוח איש לרעהו, גם אם האחד יחטא לשני שבע פעמים ביום, אם האחד שחטא יחזור בו ויבקש סליחה ממי שפגע בו. השליחים חשו שלשם כך יש צורך באמונה גדולה מאוד ובקשו מישו "הוֹסֵף לָנוּ אֱמוּנָה". בתשובתו אומר להם ישו "לוּ־הָיְתָה לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגַּר הַחַרְדָּל" הייתם יכולים לצוות על עץ שקמה להיעתק ולהישתל בים והיא הייתה מצייתת לכם ונשתלת בים[1] (לוקאס י"ז 3–7). התנאי לאמונה בדרגה גבוה כזו, היא ציות לאלוהים, לכן, המשל מצביע על כך "שגם הטובים שבין עבדי אלוהים עדיין אינם ראויים, כיוון שעשו המוטל עליהם בלבד ולא מעבר לכך". איש אינו יכול "לחייב את אלוהים במשהו, ללא כל קשר עד כמה הוא מוסרי או שקד באמונה"[2][3].

ויליאם ברקלי[4] (תאולוג סקוטי שחי בתחילת המאה העשרים, סופר, שדרן רדיו, כומר ופרופסור לתאולוגיה) מייחס את המשל לפסוק האחרון של המזמור של אייזק ווטס (כומר נוצרי שחי בסוף המאה ה-17 תחילת המאה ה-18, כתב כ 750 מזמורים שחלקם מושרים עד היום בטקסים כנסייתיים ותורגמו לשפות רבות) "כאשר אני סוקר את הצלב הנפלא":

בהתאם לטבעי שלי
הקרבן שלי עלוב כל כך
האהבה הנפלאה כה אלוהית
תובעת את נפשי, את חיי, את כל כולי

המקור באנגלית
5. Were the whole Realm of Nature mine,

That were a Present far too small; Love so amazing, so divine,

Demands my Soul, my Life, my All.
— "When I Survey the Wondrous Cross", by Isaac Watts

הביטוי "עבדים אין מועיל בם" בפסוק האחרון של המשל מצוי בשימוש ליטורגי נרחב: כגון בליטורגיה של יוחנן כריסוסטומוס.[5]

הסופר המקראי הסקוטי ויליאם ניקול מתייחס למשל זה, כאל "משל השירות הנוסף"[6].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ לוקס י"ז 6-3: "3 הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם כִּי־יֶחֱטָא לְךָ אָחִיךָ הוֹכַח לוֹ וְאִם־יִנָּחֵם מְחֹל לוֹ׃ 4 וְכִי־יֶחֱטָא לְךָ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיּוֹם וְשָׁב אֵלֶיךָ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיּוֹם וְאָמַר נִחָמְתִּי וּמָחַלְתָּ לּוֹ׃ 5 וַיֹּאמְרוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל־הָאָדוֹן הוֹסֵף לָנוּ אֱמוּנָה׃ 6 וַיֹּאמֶר הָאָדוֹן לוּ־הָיְתָה לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגַּר הַחַרְדָּל אָז תֹּאמְרוּ אֶל־הַשִּׁקְמָה הַזֹּאת הֵעָקְרִי וְהִשָּׁתְלִי בְּתוֹךְ הַיָּם וְתִשְׁמַע לָכֶם׃ "
  2. ^ Arland J. Hultgren, The Parables of Jesus: A Commentary, Eerdmans Publishing, 2002, ISBN 0-8028-6077-X, p. 251.
  3. ^ Mark Black, Luke, College Press, 1996, ISBN 0-89900-630-2, p. 285.
  4. ^ William Barclay, The Gospel of Luke, Westminster John Knox Press, 2001, ISBN 0-664-22487-3, p. 257.
  5. ^ The divine liturgy of our father Saint John Chyrsostom, Byzantine Seminary Press, 1965 (אורכב 15.07.2011 בארכיון Wayback Machine), footnote 100.
  6. ^ Nicoll, W., The Expositor's Greek Testament on Luke 17, accessed 4 July 2018