הרב משה מימון (ה'תרפ"ד, 1924 - י"ד באייר ה'תשס"ב, 26 באפריל 2002) היה רב ישראלי יליד תוניסיה שכיהן כרב הערים עפולה וקריית אתא.
ביוגרפיה
נולד בשנת תרפ"ד (1924) בתוניס לאביו רבי אליהו מימון ואמו נשריה. סבו היה החכם מנחם מימון, אחיו של רב העיר גאבס רבי משה (בישי) מימון. למד מפי הרב פראג'י עלוש ורבי חיים חורי. שימש כמלמד תלמידים, שוחט ובודק, ושליח ציבור בעיר תאלה (אנ'), ולאחר מכן בעיר אל-כף (אנ') ובעיר גאבס. נשא לאישה את נווארה שלביה ונולדו להם חמישה ילדים. לאחר קום המדינה עלה לישראל יחד עם משפחתו והתיישב בטבריה. באדר א' ה'תשי"א התמנה על ידי הרבנים הראשיים לישראל, בן ציון מאיר חי עוזיאל ויצחק אייזיק הלוי הרצוג לרב מושב בית שקמה סמוך לאשקלון, ובקיץ של אותה שנה התמנה לרב בעפולה, שם כיהן כשבע שנים. ב-1958 התמנה לרב הספרדי של כפר אתא[1], שהפך לימים ל"קריית אתא". ייסד בעיר ישיבה לזכר חללי רעידת האדמה באגאדיר, ולאחר סגירתה תרם את המבנה לישיבת פורת יוסף. בשנת 1974 הגיש מועמדת למשרת רבה הראשי של חיפה (לאחר פטירת הרב יוסף משאש)[2], אך הסיר את מועמדותו לאחר שמערכת הבחירות גרמה לסערת רוחות[3]. היה יו"ר הנהלת "התאחדות הרבנים הספרדים בישראל" וראש קרן "דובב שפתי ישנים" להדפסת ספרי רבני תוניסיה, במסגרתה הוציא לאור ספרים רבים (ראו להלן).
נפטר ביום י"ד באייר ה'תשס"ב (2002).
בנו הרב אליהו גד מימון ממלא את מקומו כרבה של קריית אתא. בנו הרב יורם מימון חיבר את הספר "מתנת משה". בתו בתיה נהרגה בתאונת דרכים בגיל 20 בשנת ה'תשל"ו.
ספריו
וניחומים על אמו, ועניינים שונים (התשל"ג).
ספרים שהוציא לאור
לקריאה נוספת
- בנו הרב יורם מימון, זיכרון להולכים, אור תורה תכז, ה'תשס"ג, עמ' תק-תקג.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
