כספי היה בין יוזמי הקמתו של בית הספר לעובדי הוראה בכירים, ממקימי הוועדה הבין-אוניברסיטאית לקידום החינוך, יועץ לארגון המורים בישראל בנושאי תכנון מדיניות. בשנת 1972 הקים את בית הספר הניסויי בירושלים ובשנת 1976 הקים את מכון חפ"ן להכשרת מחנכים בבתי ספר ניסויים, ביחד עם פרופ' צבי לם ופרופ' יוסף באשי. במהלך השנים היה פרופסור אורח באוניברסיטאות רבות והיה יועץ חינוכי, אקדמי ומדעי למוסדות ולמכונים.
התבנות
כספי טען כי החינוך הוא מערכת מורכבת מפעולות ומרעיונות, וששלובים בה כל שדות העשייה. על החינוך לקחת בחשבון את מכלול הממדים שבהם האדם פועל ומתפתח.
כספי טבע את המושג "התבנות" (מלשון בינה, הבנה, התבוננות, בנייה), שהיא פעולה מתמשכת ורפלקסיבית (שהאדם מבצע על עצמו).[דרוש מקור] האדם המתבנה בונה עצמו מחדש, מלמד את עצמו, מפתח ומשפר את עצמו והופך עצמו לאדם מלא יותר. הכלים להתבנות אינם שיעורים פרונטליים, אלא, בין השאר, התנסויות מורכבות, משחקים, דרמטיזציה, דמיון ובדיחות.
ההתבנות אינה פועלת רק על פן אחד של אישיות התלמיד - כושר הקליטה וההבנה האינטלקטואלי שלו - אלא רואה את האדם כולו: צרכיו, רגשותיו, כישרונותיו וחולשותיו, עולמו הייחודי.
ההתבנות על שלל אופניה פירושה הגדלת הרגישויות ויכולת ההתבוננות שלנו, ההשתפרות המתמדת, ההתרעננות וההתעדנות שלנו, כמו גם קליטת קשרים סמויים והפקת לקחים מהם, תובנה וביקורתיות, עשייה והתייחסויות חברתיות וסביבתיות
— התבנות – הילד, המבוגר ותרבות מתחדשת מעולמות היצירה של תלמידיו וחבריו של משה כספי / חמי בן נון (עורך), שערי משפט 2010
ההתבנות היא גישה הממזגת את היסודות הרכים והקישחים של שיטתיות ואלתור , של המקובל עם האישי. היא משתנה ומתפתחת בהתאם למשתמש בה . זאת , בניגוד לדיכוטומיה שבין אינטואיטיבי להגיוני , בין ניסיון הדורות המגולם בידע הכתוב והמנוסח לבין האישי והמוחשי
— מתוך קאופמן , דרור . ( 2010 ) על התבנות , טיפול באמנות ונגרותפיה : עבודה בעץ עם ילדים הסובלים בהפרעות התנהגות. בתוך חמי בן נון ( עורך ומקדים מבוא , ( התבנות – הילד , המבוגר ותרבות מתחדשת : מעולמות היצירה של תלמידיו וחבריו של משה כספי . ( 344–327 ) הוד השרון : מכללת שערי משפט
כל-עתר
לגישתו, ההתבנות צריכה להיעשות ב"כל עתר" (בכל עת ובכל אתר): מרכז שכל חלל בו מכוון לגרום לאדם לפעול בתוכו ולפתח רגישויות וכשרים שיובילו אותו ליצירה. "כל עתר" הוא מקום שיכול להיות מוחשי, במבנה פיזי כלשהו, אך הוא יכול להיות גם "מבנה וירטואלי" הממוקם במוחנו בלבד, ברשת האינטרנט, או בכל מקום אחר.
ב"כל עתר" יש חללים שונים, שהכניסה אליהם מאפשרת לנו לפעול במרחבים בעלי אופי מסוים: מרחב אישי לעומת מרחב חברתי; מרחב דמיון לעומת עשייה בפועל, מרחב אִלתור לעומת תכנון, "תבונה טהורה" לעומת "אינטליגנציה רגשית", ועוד.
מספריו
מי חושב? ( 1978 ) בהוצאת מסדה, רמת-גן .
החינוך מחר (ניתוח נקודת הראות של חזון הפרט) (1979).
גישות המעבר להתחנכות יוצרת (מה"י) (1985)
Self-Remaking new perspectives on setting out and self-direction (2016) Hebrew University
בעריכתו
משה כספי וצבי לם (ליקטו וערכו), תורת החינוך, תל אביב: אוצר המורה (מקראות פדגוגיות), תש"ך. (אנתולוגיה)
פרסים
עבודתו זיכתה אותו בפרסים רבים, בהם פרס א.מ.ת לחינוך (2008), פרס ירושלים לחינוך ופרס מחקר של חברת אטארי.
