קורות חייו כמעט ואינם ידועים. לפי חוקר התלמוד פרופ' חננאל מאק גם באשר לכתבים המיוחסים לרבי משה הדרשן אין ודאות מוחלטת שאכן נכתבו על ידו.[2]
לפי ספר היוחסין לרבי אברהם זכות, רבי משה הדרשן היה נצר למשפחת רבנים מיוחסת בעיר נרבונה. אביו וסבו ואף אחי סבו עמדו בראשות הישיבה בעיר נרבונה. לימים החזיק גם רבי משה הדרשן בתפקיד זה. לאחר מותו של רבי משה הדרשן עמד אחיו של רבי משה הדרשן, לוי, בראשות הישיבה.
ר' שלמה בר לוי מהעיר מנטויל"א היה בן אחותו של ר' משה הדרשן. יש הסוברים שתלמידו של ר' שלמה הוא כותב הפירוש על דברי הימים, המיוחס לרש"י, ויש הסוברים שהמחבר אשכנזי.[3][דרוש מקור]. [ב'נחלת יעקב יהושע' (גיליון תקסג לפרשת חוקת תשפג) הוכיח, שחל טעות סופר ברש"י הנדפס כשכתוב 'בן אחותו', ואכן בדפוס ראשון של רש"י (וינציאה רעח) לא כתוב ייחוס, רק 'כך שמעתי מפי רבי שלמה ממונטיל'. ורבי לוי אביו של רבי שלמה היה אחיו של רבי משה הדרשן, וכן הוא מוזכר בספר הישר לרבינו תם].
חיבוריו
הראשונים הכירו, ככל הנראה, לקט מדרשים של ר' משה הדרשן. על לקט זה מבוסס המדרש בראשית רבתי. מדרשו של ר' משה הדרשן מהווה גם את הבסיס למדרש על פרשיות במדבר ונשא שבמדרש במדבר רבה. והוזכר במדרש תנחומא האזינו סי' ז.[4]
דברי פרשנות ודרש של ר' משה הדרשן צוטטו על ידי רש"י בפירושיו. לרוב האזכורים בפירושו לתנ"ך כאשר ההיגד המופיע פעמים רבות[5] הוא - "העתקתי מיסודו של רבי משה הדרשן". בפרשת האזינו[6] כתב רש"י: "ומשמו של רבי משה הדרשן מטילוש"א שמעתי", בניגוד לידוע שמוצאו מנרבונה.
כמו כן, ריימונדוס מרטיני ציטט מספר של ר' משה הדרשן בשם "בראשית רבה דרבי משה הדרשן". ר' יצחק אברבנאל, שהכיר את ספרו של רימונדוס מרטיני, לא הכיר את ספר בראשית רבתי דרבי משה הדרשן ולכן חשבו למזויף.
מאפייני חיבוריו
רבי משה שילב במדרשיו מדרשים קדומים שאינם בידינו. יצירתו אינה כוללת רק ליקוט של חומר קדום אלא אף יצירה דרשנית שלו עצמו. מאפיין בולט בכתבים המיוחסים לרבי משה הדרשן הוא השימוש בגימטראות ושימוש ברעיונות מתורת הסוד.
מאפיין ייחודי לצורת הדרש של ר' משה הדרשן הוא השימוש ברעיונות מתוך הספרים החיצוניים, ספר היובלים וספר חנוך א', אותם הכיר ר' משה בנוסח העברי שלהם, שלא מצוי בידינו היום. כמו כן, עסק ר' משה הדרשן בפרשנות הפיוט.
