מקס לידטקה, (בגרמנית: Max Liedtke; 25 בדצמבר 1894 – 1955) היה עיתונאי גרמני וקצין בצבא גרמניה. הוא הוכר כחסיד אומות העולם עקב התנגדותו לחיסול כלל האוכלוסייה היהודית בגטו של פשמישל שבמזרח פולין.
קורות חייו
ראשית הקריירה
לידטקה נולד ב-Preussisch Holland שבפרוסיה המזרחית (כיום - פסלק Pasłęk בפולין). אביו היה כומר לותרני. הוא סיים בית ספר תיכון בגומבינן (Gumbinnen, כיום גוסב שברוסיה) והחל ללמוד תאולוגיה לותרנית באוניברסיטת קניגסברג, אך כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הקיסרי הגרמני. לאחר המלחמה עבד כעיתונאי והתקדם להיות העורך הראשי של עיתון מקומי בגרייפסוואלד (Greifswald). ב-1935 פוטר מתפקידו כעורך בגלל גישתו הביקורתית כלפי הנאצים. ב-1939 גויס לידטקה לצבא הגרמני, הוורמאכט, והוצב בפולין, בבלגיה ובפיראוס שביוון.
פרשת פשמישל
ביולי 1942 מונה לידטקה כמפקד הצבאי של פשמישל. ביום 26 ביולי 1942, האס אס, הגסטפו וה-GPK (משטרת החזית) התכוננו לפתוח במבצע ה"ישוב מחדש" הגדול הראשון נגד יהודי גטו פשמישל, כחלק ממבצע ריינהרד. שלישו של לידטקה, אלברט בטל (Battel), דרש שיהודים העובדים עבור הצבא הגרמני לא יגורשו, והורה לחסום את הגשר מעל נהר סן, דרך הגירוש היחידה מהגטו. כאשר האס אס ניסו לחצות לצד השני של הנהר, איימו חיילי הוורמאכט בפיקודו של לידטקה לפתוח באש אלא אם ייסוגו. בשעות אחר הצהריים של אותו יום ניתן ההיתר, ויחידה צבאית בפיקודו של בטל נכנסה לאזור המגודר של הגטו ופינתה 80–100 יהודים ובני משפחותיהם לצריפים במפקדה הצבאית המקומית. ליהודים אלה ניתנה חסות של הוורמאכט וכך היו מוגנים מגירוש למחנה ההשמדה בלז'ץ.
לידטקה הודח מתפקידו כמפקד צבאי של פשמישל ב-30 בספטמבר 1942, ככל הנראה בגלל התקרית הזאת. הוא הוצב לארמיית הפאנצרים ה-1, שלחמה באזור הקווקז. לידטקה המשיך בשירות צבאי ובתחילת 1945 פונה לבורנהולם (Bornholm). לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה, הוא הועבר לברית המועצות ונידון על פשע מלחמה שבוצעו לכאורה ברוסיה. לידטקה מת במעצר הסובייטי בשנת 1955.
ב-24 ביוני 1993 הכיר יד ושם באופן רשמי בלידטקה כחסיד אומות העולם.
קישורים חיצוניים
.jpg)
