פרט לאדם, קופי המקוק הם הפרימטים בעלי שטח התפוצה הנרחב ביותר, מיפן דרך אפגניסטן ועד צפון אפריקה. עד היום הובחנו 22 מיני מקוק, ועל אף שכמה מהם הם חסרי זנב - הם שייכים למשפחת הקופים בעלי הזנב ולא לקופי האדם. כמה ממיני המקוק נמנים עם הקופים המוכרים ביותר בקרב הציבור, ביניהם קופי המקוק הברברי - המוכרים בשל הימצאותם בצוק גיברלטר.
אצל חלק ממיני המקוק קיימים קפלי עור בין האצבע השנייה לחמישית, המגיעים כמעט עד לעצם המסרק הראשונה[2].
המארג החברתי של קופי המקוק הוא מורכב והיררכי, ומעניק קדימות ועליונות לפרטים הנמצאים גבוה יותר בהיררכיה.
קופי המקוק אינם משמשים כחיות מחמד, כיוון שרבים מהם הם נשאים של וירוס הרפס B, אשר אינו מזיק לקופים אך במקרים נדירים עלול להיות קטלני עבור בני אדם[3]. מחקר של אוניברסיטת טורונטו שפורסם בשנת 2005 הראה כי קופי מקוק בסביבה עירונית עשויים להיות נשאים של SFV (Simian Foamy Virus, "וירוס קופים מעלה-קצף"; וירוס הדומה לווירוס ה-HIV), וההשערה היא כי הם עלולים להיות מעורבים בהעברת רטרו-וירוסים לבני אדם[4].