תוכי זה גדול יחסית באורך 56 ס"מ בממוצע, עם משקל של 288 עד 316 גרם בממוצע (כשהזכרים יותר גדולים) ובעל מקור גדול, שחור ומעוקל המתאים לאכילת פירות וזרעים קשים והוא בעל נוצות כחולות וזנב ארוך, המשמשים לראווה. התוכי המבוגר ביותר בטבע הגיע לגיל 20 שנה, כשבשבי הגיע עד לגיל 34 שנה.
תוכי זה חי עד העשור השני של המאה ה-21 ביערות וערבות השיחים של צפון-מזרח ברזיל. בעשור זה התמעטה אוכלוסייתו עד כדי הכחדה.
הסיבות להכחדה
הסיבות להיעלמותו תוכי זה בטבע הן, בראש וראשונה, בירוא יערות נרחב באזורים בהם ניזון וקינן, ובייחוד היעלמותם של עצים מהמין Tabebuia aurea, אשר מזרעיהם הוא ניזון. סיבות נוספות הן: בניית סכרים, ששינו נתיבי נהרות והשפיעו על צמחיית מזרח-ברזיל; התרבות מינים פולשים כמו חתולים, חולדות ונמיות, שאכלו ביצים וגוזלים; פרות ועזים שפגעו בשתילי העצים החדשים ומנעו מהאזור להתאושש.
נכחד בטבע
החל משנות ה-2000 התוכי נראה בטבע רק בשנת 2016, ומאז 2019 לא נראה עוד בטבע, אם כי היו זיהויים שגויים שלו, למשל של מקאו אדום-בטן (Orthopsittaca manilatus). על פי הרשימה האדומה של IUCN המין נכחד בטבע החל מ-2020, מה שהופך אותו לאחד ממיני העופות הנדירים ביותר המצוי בקרבה להכחדה כשידועים רק 7 זוגות בשביה של התוכי. עם זאת ישנן מושבות רבייה שלו במספר חוות בגרמניה ובברזיל, בהן מנסים לשקם את המין ולהחזירו לטבע.
שיקום
ביוני 2022, לאחר שנות מחקר ומאמצי שימור, הושבו שמונה תוכים ליער קאטינגה שבברזיל. 12 פריטים נוספים אמורים להשתחרר בדצמבר 2022 ולאחר מכן ישוחררו נוספים[2].