מפת קמבריי

מפת קמבריי

מפת קמבריי היא מפה של העיר ירושלים בתקופה הצלבנית. המפה היא חלק מכתב יד מהמאה ה-12 ובו אסופת מסמכים המתייחסים לבחירת בישוף לעיר קמבריי שבצרפת. מפה זו היא בעלת מאפיינים ייחודיים המבדילים אותה ממפות אחרות של ירושלים מאותה תקופה. האלמוני שצייר את המפה הכיר את ירושלים היטב ועובדה זו משתקפת בתיאור הנאמן של אתרים בתוך העיר ומחוצה לה.

תיאור כללי

התקופה הצלבנית הביאה שפע של כתבי יד ומפות המתארים את ירושלים. מפות אלו לא נועדו לצורכי ניווט או מחקר, אלא נועדו לתאר את ירושלים כעיר נוצרית, אליה נושא העולם את עיניו. המפות מאופיינות בתיאור סכימתי ולעיתים פרי דמיונו של המחבר, שבמקרים מסוימים לא ראה כלל את ירושלים. האתרים המצוינים בהן קשורים בעיקר למסורת המקראית והנוצרית ובהן משמשים בתערובת של זמנים - ירושלים בתקופת בית שני בה חי ישו וההווה - ירושלים בתקופה הצלבנית.

התאריך המדויק בו צוירה המפה לא ידוע אך ככל הנראה היא שורטטה בסמוך לשנת 1150.

מפת קמבריי יוצאת דופן ממספר בחינות ממפות אחרות המתארות את ירושלים הצלבנית, בעוד רובן המכריע של המפות האמורות מציג את ירושלים בצורת עיגול צורת ירושלים במפה זו הוא מעוין שראשו מצביע לכוון צפון-מערב, בעוד המפות העגולות פונות לכוון מזרח. במפה יש תיאור מפורט של ירושלים וסביבתה והדרכים המובילות אל העיר.

האתרים המיוחדים זוכים לתיאור ציורי מפורט, טיפול דומה מקבלים ביצורי העיר המתוארת כמוקפת חומה משוננת. על החומה הצפונית מופיע צלב במקום בו פרצו הצלבנים אל תוך העיר, אך בניגוד למפות אחרות לא מופיעים אזכורים לאירועים בחייו של ישו כמוזכר בברית החדשה.

מפת קמבריי היא אחת העדויות הראשונות על מיקומו של ארמון המלוכה הצלבני במתחם מגדל דוד.[1]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יהושע פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, כרך א, מוסד ביאליק, מהדורה ראשונה, 1963, מהדורה שלישית מורחבת ומתוקנת, 1973, הדפסה שישית, 2005
  • יהושע פראוור, הצלבנים - דיוקנה של חברה פיאודלית, מוסד ביאליק, מהדורה ראשונה 1975, מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת, 1985
  • מילכה לוי, "מפות ירושלים בימי הביניים", בתוך: י' פראוור וח' בן שמאי (עורכים) ספר ירושלים: התקופה הצלבנית והאיובית, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשנ"א, עמ' 418–507; על מפת קמבריי בעמ' 425–433

הערות שוליים

  1. ^ ירושלים לדורותיה, יחידה 6 (כתבו: יעל קציר, איריס שגריר), האוניברסיטה הפתוחה, תשע"ז–2016, עמ' 113.