מפיסטו (Mephisto) הוא סרט מ-1981 בבימויו של הבמאי היהודי-הונגרי אישטוואן סאבו, המהווה עיבוד קולנועי לספרו בעל אותו השם של קלאוס מאן מ-1936. הסרט הוא קופרודוקציה בין גרמניה המערבית, הונגריה ואוסטריה. הוא עוסק בביקורת על הגרמנים הרבים שזכו ברווח אישי כתוצאה מ"מכירת נשמותיהם לשטן" - הענקת תמיכתם וסיועם למשטר הנאצי.
[1]
הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר כנציגה של הונגריה, על אף ששפת הסרט היא גרמנית.
סקירה כללית
השחקן האוסטרי קלאוס מריה ברנדאואר מגלם בסרט את הנדריק הפגן, שחקן תיאטרון גרמני שלאחר עלייתה של המפלגה הנאצית לשלטון, זונח את מצפונו ואת דעותיו הפוליטיות לשם שמירה על עבודתו ועל מעמדו כשחקן המוביל בתיאטרון הגרמני. כמו ספרו של מאן, הסרט מעבד את התמה של דוקטור פאוסטוס/מפיסטופלס (כריתת ברית עם השטן), כאשר דמותו של הפגן מבוססת באופן חופשי על דמותו האמיתית של גוסטף גרינדגנס, אחד מהשחקנים הגרמניים הידועים ביותר במאה העשרים שתפקידו המפורסם ביותר היה מפיסטופלס. גרונדגנס היה גיסו של קלאוס מאן.
הופעתו של ברנדאואר בסרט הפכה אותו לשחקן מבוקש. ב-1983 הוא השתתף ב"לעולם אל תאמר לעולם לא" ואף היה מועמד לפרס אוסקר על תפקידו ב"זכרונות מאפריקה" (1985).
"מפיסטו" נחשב לחלקה הראשון של טרילוגיית סרטים העוסקת בהיסטוריה של אירופה בה שיתפו פעולה סאבו וברנדאואר, הכוללת גם את "קולונל רדל" (1985) המבוסס על דמותו של אלפרד רדל, ו-"הנוסן" (1988) המבוסס על דמותו של אריק יאן הנוסן. שני סרטים אלה היו מועמדים אף הם לאוסקר לסרט הזר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מפיסטו, באתר "Turner Classic Movies" (אנגלית)