אבני מעגילה שימשו בעת העתיקה להידוק רצפות עפר ולכיסוי הגגות בעפר לקראת החורף. שמואל קליין סובר כי שמו של חוני המעגל בא לו ממקצועו כמכסה גגות, ולא מן המעגל שעג סביבו, ולכן גם פנו אליו שיתפלל להורדת גשמים.
כאן קיימת הסכמה בין המפרשים כי מדובר בכלי לעיבוד גג טיט, אך קיים חוסר הסכמה בקשר לטיבו.
רש"י מתאר את המעגילה באופן השונה מן המעגילות שהיו בשימוש בארץ ישראל באותה עת:
"טחין היו את גגותיהן בטיט, והגגות לא היו משופעין, אבל הטיט משופעין מעט, כדי שיזובו המים. וטחין אותן בחתיכת עץ עבה וחלקה, ובה בית יד, ודוחפה לצר השיפוע, ומושכה אליו, וחוזר ודוחפה, והטיט מתמרח. ושם העץ מעגילה"
"בימיהן שהיו הגגות שווים, ולא משופעים כמו שלנו, וכשעושים הגג טוחים אותו בטיט, ורוצים להשוות טיח הגג, ולוקחין אבן עגולה ארוכה קצת, ויש לו ב' שיניים ומעגלים אותה על פני כל הגג להשוותו והיינו מעגילה."
וכן:
"שפין את הסדקין ומעגלין אותם במעגילה ביד וברגל, אבל לא במלחציים"
