המונח "מים אל ים" מפנה לכאן. לערך העוסק במוטו הלאומי של קנדה, ראו מים עד ים.
מסע מים אל ים (חוף לחוף) הוא נתיב הליכה ארוך (כ-70.5 קילומטרים), שחוצה את צפון מדינת ישראל, קצהו המערבי על חוף הים התיכון קרוב לגן הלאומי אכזיב סמוך לגבול לבנון בצפון הרחוק של המדינה, המשתרע מזרחה עד חוף הים הכנרת ליד קיבוץ גינוסר. רבים מן ההולכים במסלול בוחרים להתחיל את המסלול בעין חרדלית ולא בגן לאומי אכזיב.[1]
קיימים מספר אופנים לחלוקת השביל ימי הליכה. החלוקה נגזרת בין השאר מהעובדה שרוב המסלול עובר בשמורות טבע, שבהן אסור ללון. מקובל לחלק את המסלול לשלושה, ארבעה או חמישה ימים. לדוגמה:
חלוקה לשלושה ימים
יום 1: בין חוף אכזיב לאבירים בתוואי נחל כזיב תחתון – כ-19 ק”מ.
יום 3: בין מירון לחוף הכנרת בתוואי נחל מירון ונחל עמוד – כ-23 ק”מ.
בחלוקה לשלושה ימים יש המאריכים את היום הראשון בכ-9 ק"מ ומסיימים אותו בחניון אלקוש, ומקצרים בהתאמה את היום השני.
חלוקה לארבעה ימים
יום 1: מחוף אכזיב לאבירים בתוואי נחל כזיב תחתון – כ-19 ק”מ.
יום 2: מאבירים, עד חרבת חממה בתוואי נחל כזיב עליון ונחל מורן – כ-18 ק”מ.
יום 3: מחרבת חממה עד עין כובס (בסמוך לצפת) בתוואי הר מירון נחל מירון ונחל עמוד – כ-18 ק”מ.
יום 4: מעין כובס לחוף הכנרת בתוואי נחל עמוד מרכזי ותחתון – כ-16 ק”מ.
בשנת 2007 הוכשר מסלול מסודר ואחיד לכל אורך המסלול על ידי 'עמותת ידידי גדוד החבלה של הצנחנים' לזכר חבריהם שנפלו במלחמת לבנון השנייה. במסגרת פרויקט זה הוכשר נתיב הליכה בין אבירים לגשר אלקוש (נקודת חציית נחל כזיב על ידי כביש 89), קטע הליכה שנערך עד אז על כביש, או שדולג.
נקודות למילוי מי שתייה לאורך המסלול - ממערב למזרח (מעודכן לאביב 2023)[3]:
בתנועת השומר הצעיר, בשנות ה-60, משתתפי המסע היו תלמידי כיתות ח'. המסע התחיל מקבוץ אדמית שעל גבול הצפון, נע לאורך נחל בצת ומשם עבר לנחל כזיב. המחצית הראשונה של היום השלישי כללה עלייה לפיסגה החשופה דאז של הר מירון, המשך בנחל מירון (ואדי למון), וחציית נחל עמוד עליון על גשר צינורות חסר מעקה, שכונה גם "גשר המוות", (ראו תמונות בגלריה). כיום הגשר מכוסה כולו צמחים דוקרניים וקשה להבחין בו גם כשעומדים לידו. מיקום הקצה המזרחי של הגשר בקואורדינטות 244440/764444 בקירוב, כ-200 מ' צפונית למפגש עם נחל מירון.
מסע מים אל ים המשיך דרומה בנחל עמוד, דרך הסיפון והעמוד, עד לחוקוק. מסלול המסע הסתיים בחוף מלצ'ט, על שפת הכנרת, בערבו של יום המסע הרביעי. למסע היה אופי מחשל וכלל נשיאה על הגב של כל הציוד הדרוש.
כיום גם בתנועת אריאל, יש מחניכי כיתה ח' שעוברים את המסלול בזמן החופש הגדול.
בהנהגת צופי ירושלים של תנועת הצופים העבריים קיימת מסורת ארוכת שנים של טקס ההבטחה הצופית המתקיים לחניכי כיתות ח' בתום המסע מים אל ים בכנרת[6]. הטקס כולל מבנים צופיים בתוך המים ומאות חניכים מהשכבה הבוגרת של התנועה מגיעים מספר ימים טרם הטקס על מנת לבנות את המבנים ולהכין את הטקס.