מנחם בלונדהיים (נולד ב-12 במאי 1954 בירושלים) הוא היסטוריון וחוקר תקשורת ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים. מומחה להיסטוריה אמריקאית, וממייסדי המחקר בממשק שבין תקשורת להיסטוריה.
בין תפקידיו האקדמיים באוניברסיטה העברית שימש בלונדהיים כפרופסור ומרצה, כראש התוכנית ללימודים אמריקניים וכמנהל אקדמי בבי"ס רוטברג לתלמידים מחו"ל. בנוסף שימש כראש המחלקה לתקשורת[1], כראש מכון סמארט וכראש מכון טרומן.
ביוגרפיה
מנחם בלונדהיים נולד בירושלים. אביו, פרופ' שלמה הלל בלונדהיים, היה רופא בבית החולים הדסה וחוקר בתחום המטבוליזם. אמו, ד"ר סירל בלונדהיים, הייתה חוקרת בתחום האנטומולוגיה באוניברסיטה העברית. למד בבית הספר מעלה, בישיבת נתיב מאיר והיה ממקימי ישיבת הגולן, בשנת 1972. היה הקצין הראשון במסגרת ישיבות ההסדר, והגיע לדרגת רב-סרן במילואים בחיל השריון. לאחר שחרורו נמנה עם הקבוצה המייסדת של מכון שלום הרטמן, ולמד היסטוריה ופסיכולוגיה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית. במקביל הוא לימד משנה ותלמוד בשלוחה הישראלית של הסמינר התאולוגי של ניו יורק (JTS), וגם ערך והגיש תוכניות בטלוויזיה הכללית ובטלוויזיה הלימודית. לאחר תום לימודיו לתואר ראשון המשיך בלונדהיים ללימודי תואר שני ושלישי באוניברסיטת הרווארד, בהדרכתם של דייוויד הרברט דונלד מהחוג להיסטוריה ואלפרד ד' צ'נדלר מבית הספר למנהל עסקים. עם סיום לימודיו החל ללמד בחוג ללימודים אמריקניים באוניברסיטה העברית.
ב-1993 היה שותף, יחד עם שלמה צימרמן, בהקמת חברת ההיי-טק "ממדים", שהייתה חלוצה בפיתוח טכנולוגיות להעברת נתונים בקצב גבוה על תשתיות רחבות פס (broadband), בשיתוף פעולה עם אינטל העולמית. ממדים נבלעה לבסוף בחברת NDS של ניוז קורפ וב-1997 חזר בלונדהיים לאוניברסיטה העברית כחבר בחוגים לתקשורת וללימודים אמריקניים.
דרכו האקדמית
גישתו של בלונדהיים למפגש שבין חקר התקשורת למחקר ההיסטוריה היא דו-קוטבית: הוא בוחן את מקומה של התקשורת כגורם מפתח בתהליכים היסטוריים ומשתמש בבסיס הידע ההיסטורי לגזירה ולתיקוף של תאוריה בתחום התקשורת, בדגש על התפתחותן של טכנולוגיות התקשורת מן הכתב ועד לעידן הדיגיטלי. השדות ההיסטוריים העיקריים בהם חקר הם ארצות הברית בתקופה הלאומית והיסטוריה יהודית למן העת העתיקה.
באוניברסיטה שימש גם כראש לימודי התואר הראשון בבית הספר לתלמידים מחו"ל וכראש המכון לקומוניקציה ע"ש סמארט. בשנת 2000 היה עמית של הקרן הלאומית למדעי הרוח בארצות הברית (NEH) ועמית מחקר בספרית הקונגרס בוושינגטון. ב-2005 עמד בראש קבוצה בינלאומית לחקר התקשורת בגולה היהודית במכון ללימודים מתקדמים, וב-2006 היה עמית במרכז ללימודי היהדות ומרצה בבי"ס אננברג לתקשורת באוניברסיטת פנסילבניה. הוא היה פרופ' אורח גם באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטת ניו יורק, באוניברסיטת Ca Foscari בוונציה ובאוניברסיטאות Spaienza ו-LUMSA ברומא[דרוש מקור].
עבודותיו הבולטות מתמקדות בחקר התקשורת בהיסטוריה האמריקנית ובהיסטוריה יהודית, ובתקשורת בת זמננו בישראל ובארצות הברית. בספרו News over the Wires תיעד את הופעת הטלגרף וסוכנויות הידיעות בארצות הברית ומקומן בפיתוח סביבת אינפורמציה לאומית. בניגוד להנחה האינטואיטיבית שתקשורת הדוקה מקדמת הבנה ופיוס, בלונדהיים טען שיצירתה של תקשורת חדשות לאומית מהירה ונגישה העצימה את השסעים והמתחים בחברה האמריקנית. לטענתו, החמרת הסכסוך בין הצפון לדרום ומלחמת האזרחים קשורה להופעת הטלגרף ב-1844 וה-AP ב-1846 כמדיום לאומי.
בספרו Copperhead Gore (בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, 2006) התמקד בממשק של היסטוריה, ספרות ותקשורת, ובאמצעותו בחן את המשמעות הפוליטית, החברתית והתרבותית של הקשרים בין הצפון לדרום במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית.
בעבודות אחרות חקר את מדיניות התקשורת של הצפון במלחמת האזרחים ואת לידת הרגולציה של התקשורת בארצות הברית של המאה התשע עשרה. בעבודות המתייחסות לעת האחרונה בדק, עם תמר ליבס, את המשמעות התקשורתית של פיגועי 11 בספטמבר, עם לימור שיפמן היבטים של התקשורת הדיגיטלית, ועם אלעד שגב את השינויים במעמדה הבינלאומי של ארצות הברית על פי חדשות מקוונות מן השנים האחרונות.
בתחום ההיסטוריה והתרבות היהודית עסק במשמעות התקשורתית של השיח התלמודי (עם שושנה בלום-קולקה וגונן הכהן), של ההגדה של פסח, של חרם רבנו גרשום מאור הגולה, ועוד. בהיסטוריה היהודית המודרנית הוא פתח למחקר את תחום התקשורת של האורתודוקסיה היהודית באמריקה ובעיקר את חקר הדרשה הציבורית שם. במסגרת תוכנית המחקר "האל מתוך המכונה" (1991) שאותה פיתח, חקר את יישומי התקשורת של החברה החרדית בת זמננו. מחקריו האחרונים בתחום מדעי היהדות עוסקים בתקשורת בתנ"ך, חלקם עם חוקרים נוספים ביניהם אליהוא כ"ץ, תמר ליבס ג'ון דורהם פיטרס וחננאל רוזנברג.
פעילות ציבורית
בלונדהיים ייעץ בתעשיית התקשורת וההיי-טק, בין השאר לסוכנות הידיעות AP בניו יורק. הוא היה ראש הוועדה המייעצת לדיגיטציה של הספרייה הלאומית החדשה, ראש הוועדה האקדמית של ארכיון שפילברג, חבר במועצת המנהלים של מכון פאלק למחקר כלכלי, בוועדה האקדמית של מכון מינרבה ומכון דייוויס, והוא משרת בוועדות ציבוריות ואקדמיות רבות נוספות.
מספריו
- News over the Wire: The Telegraph and the Flow of Public Information in America, 1844-1897 (Cambridge: Harvard University Press, 1994)
- Copperhead Gore: Ben Wood's Fort Lafayette and Civil War America (Bloomington: Indiana University Press, 2006)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
