ניוז קורפ (אנגלית: News Corp., שם מלא: News Corporation, "תאגיד החדשות"; נאסד"ק: NWS, NWSA) הייתה חברתתקשורתאמריקאיתרב-לאומית. לפני הפיצול שלה, בתחילת שנות ה-2000, הייתה החברה קבוצת התקשורת השנייה בגודלה בעולם מבחינת הכנסות, ובעלת מעמד דומיננטי בתעשיית החדשות, הטלוויזיה, הקולנוע וההוצאה לאור. בעלי השליטה בחברה הם רופרט מרדוק ובני משפחתו[3].
ב-28 ביוני2012, לאחר חששות מצד בעלי המניות בתגובה למספר שערוריות בעסקי העיתונות של התאגיד[4], וכדי "לפתוח ערך רב עוד יותר של בעלי המניות לטווח הארוך", הודיע המייסד רופרט מרדוק כי נכסי החברה יפוצלו לשתי חברות ציבוריות חדשות. אחת שתחזיק בעסקי המדיה האלקטרונית (ערוצי טלוויזיה, אולפני קולנוע, שירותי טלוויזיה בלוויין ובכבלים) והשנייה חברה שתחזיק בעסקי ההוצאה לאור (עיתונים והוצאות ספרים)[5]. הפיצול התרחש רשמית ב-28 ביוני2013; שם חברת "ניוז קורפ" המקורית שונה ל"פוקס המאה ה-21", והוקמה חברה חדשה בשם "ניוז קורפ" שקיבלה את נכסי ההוצאה לאור ומספר ערוצי טלוויזיה באוסטרליה[6].
בבעלות תאגיד ניוז קורפ החדש מצויות, בין היתר, חברת דאו ג'ונס (בעלת העיתון "וול סטריט ג'ורנל"), העיתונים הסאן והטיימס בבריטניה, וחברת News Corp Australia (אנ').
ניוז קורפ הוקמה בשנת 1980 על ידי רופרט מרדוק, כחברת אחזקות של "ניוז בע"מ" (News Limited), שהוקמה בשנת 1923 באדלייד, אוסטרליה. News Limited הוקמה במקור במימון תאגיד הכרייה "בית קולינס" לצורך פרסום תעמולה נגד איגודי העובדים. לאחר מכן נקנה גרעין השליטה של החברה על ידי קבוצת העיתונים The Herald ו־Weekly Times. בשנת 1949 השתלט סר קית' מרדוק (אביו של רופרט מרדוק) על החברה. כאשר נפטר בשנת 1952, בנו רופרט ירש את גרעין שליטה בצהובון אחר הצהריים של אדלייד, "אדלייד ניוז". ניוז בע"מ פעלה מאז כחברת החזקות אוסטרלית של ניוז קורפ, שהמטה שלה הוא בסידני[7].
מרדוק הפך את העיתון "אדלייד ניוז", הנכס העיקרי שלה, להצלחה גדולה. והוא החל להפנות את תשומת ליבו לרכישה והרחבה של עסקיו. הוא קנה את העיתון "סאנדיי טיימס" בפרת', מערב אוסטרליה ב-1956. ובמהלך השנים הבאות רכש עיתונים פרבריים ומחוזיים בניו סאות' ויילס, בקווינסלנד, בוויקטוריה ובטריטוריה הצפונית, כולל הצהובון של סידני "The Daily Mirror" אותו רכש ב-1960. האקונומיסט מתאר את מרדוק כ"ממציא את הצהובון המודרני", כשהוא פיתח תבנית קבועה לעיתונים שלו, הגדיל את סיקור הספורט והשערוריות וכלל את כותרת שמושכת את העין בעמוד בראשון.
הרכישה הראשונה של מרדוק מחוץ לאוסטרליה כללה רכישת גרעין השליטה ביומון הניו זילנדי "הדומיניון" בינואר 1964. מאוחר יותר בשנת 1964 השיק מרדוק את העיתון היומי הלאומי הראשון של אוסטרליה, אשר פעל תחילה מקנברה ואחר כך מסידני. בשנת 1972 רכש מרדוק את צהובון הבוקר "דיילי טלגרף" בסידני מידי איל התקשורת האוסטרלי סר פרנק פאקר (אביו של ג'יימס פאקר), שלימים התחרט שמכר לו אותו.
בשנת 1968 נכנס מרדוק לשוק העיתונים הבריטי עם רכישתו של העיתון ניוז אוף דה וורלד, ובעקבותיו רכש את היומון הכושל "הסאן" ("The Sun") בשנת 1969. מרדוק הפך את הסאן לצהובון שמגיש לקוראיו תצלומי עירום, סיפורי מין, סמים ועלילות ספורט[8]. מרדוק הפחית את העלויות ההפקה באמצעות הפעלת מכונת דפוס זהה לשני העיתונים. בשנות השמונים מכר ה"סאן" 4 מיליון עותקים ביום והגיע לידי כ-12 מיליון קוראים מדי יום[9]. בשנת 1981 רכש מרדוק את ה"טיימס "ואת" "סאנדיי טיימס", עיתונים הפונים לקהל ממעמד הביניים.
גידול והתרחבות ברחבי העולם
מרדוק ביצע את הרכישה הראשונה שלו בארצות הברית בשנת 1973, כאשר רכש את העיתון "סן אנטוניו אקספרס-ניוז". בשנת 1974 עבר מרדוק להתגורר בעיר ניו יורק, כדי להרחיב את עסקיו בשוק האמריקאי. זמן קצר לאחר מכן הקים את הצהובון "סטאר", ובשנת 1976 רכש את הניו יורק פוסט. כמו בבריטניה, גם בארצות הברית מרדוק נלחם באיגודי העובדים כדי לקצץ בעליות הפקת העיתון[10]. ב-4 בספטמבר1985 הפך מרדוק לאזרח אמריקאי כדי לעמוד בדרישה החוק שרק אזרחי ארצות הברית רשאים להחזיק בתחנות טלוויזיה אמריקאיות.
במרץ 1984 רכש מאיש העסקים מרווין דייוויס את החזקתו של איש העסקים מארק ריץ' באולפני פוקס המאה ה-20 תמורת 250 מיליון דולר, עקב הקפאת נכסיו של ריץ' עקב סחר עם איראן. מאוחר יותר דייוויס נסוג מעסקה בשותפות עם מרדוק לרכישת רשת תחנות הטלוויזיה "מטרומדיה". רופרט מרדוק רכש את התחנות בעצמו, ללא מרווין דייוויס, ומאוחר יותר רכש את חלקו הנותר של דייוויס בפוקס תמורת 325 מיליון דולר. שש תחנות הטלוויזיה שבבעלות מטרומדיה היוו את הגרעין של תאגיד השידור פוקס, שנוסד ב-9 באוקטובר 1986. בארצות הברית נכנסה החברה גם לעסקי הוצאת ספרים, רכש שתי הוצאות ספרים ומיזג אותן ליצירת הרפר קולינס[11].
בפברואר 1989 השיק מרדוק את רשת הטלוויזיה בלוויין הבריטית, Sky Television[12]. הרשת ספגה הפסדים עצומים בשנות פעילותה הראשונות, והעסקיים הרווחים האחרים שלו, סובסדו אותה. מרדוק שכנע את מפעילת הלוויין היריבה חברת "שידורי הלוויין הבריטית" (British Satellite Broadcasting) לקבל הצעת מיזוג בסוף שנת 1990[13]. החברה הממוזגת, BSkyB, שולטת מאז בשוק הטלוויזיה בתשלום הבריטי. בשנת 1992 זכתה הרשת בזכויות השידור של ליגת הפרמייר ליג והחלה לשדר משחקי כדורגל בשידור ישיר. בשנת 1996 היו ל-BSkyB כבר יותר מ -3.6 מיליון מנויים, פי שלושה ממספר לקוחות הכבלים בבריטניה באותה עת. בשנת 1998 מרדוק עשה ניסיון לרכוש את מועדון הכדורגל מנצ'סטר יונייטד, עם הצעה של 625 מיליון ליש"ט, אך זו נכשלה[14].
בשנת 1993 רכשה ניוז קורפ 63.6% ממניות רשת הלוויין STAR בהונג קונג תמורת למעלה מ -500 מיליון דולר, ואחריה רכשה את 36.4% הנותרים ביולי 1995[15].
בשנת 1995 הקימה "ניוז קורפ" בשותפות עם איש העסקים הישראלי חיים סבן את חברת "פוקס קידס נטוורק". החברה השיקה מספר ערוצי טלוויזיה לילדים ומשפחה ששדרו בכבלים ובלוויין לעשרות מיליוני בתים בארצות הברית ובאירופה[16]. באוקטובר 2002 נמכרה החברה לחברת וולט דיסני. תמורת 2.9 מיליארד דולר[17].
באוקטובר 1996 הקימה רשת הטלוויזיה פוקס את ערוץ פוקס ניוז. ערוץ חדשות המשדר 24 שעות ביממה, כדי להתמודד מול הערוץ היריב של טיים וורנר CNN. בינואר 2002 עקפה פוקס ניוז את CNN בשיעור הצפייה חודשי, לראשונה בתולדותיה[18].
בנובמבר 1998, הוקמה במילאנו, איטליה את "ניוז קורפ אירופה" כדי לשכפל הצלחתה בארצות הברית[19]. ביוני 1999 רכשה מחברת טלקום איטליה את חטיבת שידורי הטלוויזיה בתשלום[20]. חטיבה זו מותגה אחר כך כ"סקיי איטליה"[21], כחברת בת של קבוצת סקיי החברה הגדולה באירופה לשידורי טלוויזיה בלוויין[22].
בסוף 1998 הונפקה חברת הבת "פוקס אנטרטיינמנט" שאגדה את תחנות הטלוויזיה של פוקס, את אולפני הסרטים בהוליווד (פוקס המאה ה-20) ואת רשתות השידור בכבלים שהיא מחזיקה[23].
בשנות ה-2000
בסוף 2003 רכשה ניוז קורפ 34% ממניות DirecTV, מפעילת שירות הטלוויזיה בלוויין הגדולה ביותר בארצות הברית, מג'נרל מוטורס תמורת 6 מיליארד דולר[24]. DirecTV נמכרה לליברטי מדיה בשנת 2008 בתמורה להחזקתה ב"ניוז קורפ"[25].
ביולי 2005 רכשה ניוז קורפ תמורת 580 מיליון דולר את הרשת החברתית Myspace[26], שהייתה באותה עת הרשת החברתית הפופולרית בעולם[27]. אולם לאחר שלוש שנים עקפה אותה פייסבוק, במספר הגולשים היומי[28].
בפברואר 2007 הכריז מרדוק כי קבוצת פוקס תשיק מאוחר יותר באותה שנה ערוץ חדשות עסקי חדש, שיתמודד ישירות מול רשת היריבה CNBC. ביולי 2007, ניוז קורפ השתלטה על חברת "דאו ג'ונס", שמחזיקה בעיתון "וול סטריט ג'ורנל", תמורת 5 מיליארד דולר[29]. למרות של-CNBC כבר היה חוזה עם דאו ג'ונס לספק תוכן ושירותים לרשת, קבוצת פוקס השיקה רשמית את רשת פוקס ביזנס ב-15 באוקטובר 2007[30].
נכסים
סמל ישןהאולפנים המרכזיים של ערוץ פוקס ניוז בניו יורק
לפני פיצול החברה תאגיד ניוז קורפ החזיק ביותר מ-300 נכסים ששוויים הוערך בכ-70 מיליארד דולר. בין הבולטים שביניהם ניתן למנות את[31]:
