במתמטיקה, ממוצע מוכלל (נקרא גם ממוצע חזקות, או ממוצע הולדר על שם המתמטיקאי אוטו הולדר[1]), הוא משפחה של ממוצעים אשר מכלילה את הממוצעים הפיתגוריים (ממוצע חשבוני, ממוצע הנדסי וממוצע הרמוני) וכן ממוצעים נוספים כגון שורש ממוצע הריבועים.
הגדרה מתמטית
בהינתן מספר טבעי , אוסף מספרים חיוביים ומספר ממשי , הממוצע המוכלל של מדרגה מוגדר להיות:[2]
באופן דומה, בהינתן משקולות , הממוצע המשוקלל של מדרגה עם המשקולות מוגדר להיות:
שתי ההגדרות מתלכדות עבור המשקולות האחידות
תכונות
הממוצע המוכלל מקיים את התכונות הבאות:[2]
- חסימות - עבור כל מתקיים . כלומר, הממוצע המוכלל חסום בין האיבר המינימלי למקסימלי ב-.
- סימטריות - עבור כל ו- תמורה כלשהי, מתקיים כי . כלומר, הפונקציה סימטרית לסדר איברים.
- הומוגניות - עבור כל ו- כלשהו, ניתן להוכיח כי . כלומר, היא פונקציה הומוגנית.
- ערך בשוויון איברים - עבור מתקיים כי . כלומר, הממוצע של איברים זהים הוא האיבר עצמו.
- מונוטוניות באיברים - עבור ו- כך ש- לכל , מתקיים כי . כלומר, הממוצע עולה כאשר הערכים עולים.
- מונוטוניות לפי - עבור כלשהו ו- מתקיים כי . כלומר, הממוצע עולה ככל שהדרגה שלו עולה. זוהי גרסה כללית של אי שוויון הממוצעים.
- קיבוציות - עבור , ו- לכל , מתקיים . כלומר, ניתן לחשב את הממוצע המוכלל בשלבים על-ידי שימוש בקיבוץ איברים לקבוצות שוות גודל.
- רציפות לפי ערכים - עבור כלשהו מתקיים כי . כלומר, הפונקציה רציפה ב- ממדים.
- רציפות לפי - עבור ו- כלשהם מתקיים כי . כלומר, הממוצע המוכלל רציף לפי הפרמטר .
כלל התכונות (למעט סימטריות) נכונות גם עבור המקרה המשוקלל.
מקרים פרטיים
p שואף לאינסוף
ניתן להוכיח כי . כלומר, הממוצע המוכלל שואף לערך המקסימלי ככל ש- שואף לאינסוף. על כן נהוג להגדיר .
הוכחה
מניחים בלי הגבלת הכלליות כי . מסמנים:
מבצעים את פונקציית הלוגריתם על שני הסעיפים ומשתמשים בכלל לופיטל כדי לקבל:
על ידי הפעלת פונקציית האקספוננט על שני הסעיפים מקבלים:
מש"ל.
p=2
במקרה שבו מתקבל כי:
זהו שורש ממוצע הריבועים.
p=1
במקרה שבו מתקבל כי:
זהו הממוצע החשבוני.
p=0
על אף שהממוצע המוכלל אינו מוגדר עבור , ניתן להוכיח כי , וזה הממוצע ההנדסי. על כן, טבעי להגדיר את הממוצע המוכלל ב- להיות הממוצע ההנדסי.
הוכחה
מסמנים:
מבצעים את פונקציית הלוגריתם על שני הסעיפים ומשתמשים בכלל לופיטל כדי לקבל:
על ידי הפעלת פונקציית האקפוננט על שני הסעיפים מקבלים:
p=-1
במקרה שבו מתקבל כי:
זהו הממוצע ההרמוני.
p שואף למינוס אינסוף
ניתן להוכיח כי . כלומר, הממוצע המוכלל שואף לערך המינימלי ככל ש- שואף למינוס אינסוף. על כן נהוג להגדיר .
הוכחה
ניתן להראות כי:
מש"ל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים