מלכי דבלין
מלכי דבלין היו השליטים של ממלכת דבלין, שהתקיימה בשנים 1171-839. הממלכה נוסדה בשנת 839 על ידי הוויקינגים הנורווגים שפלשו לאירלנד בהנהגתו של תורגסט, והוא נהפך למלך דבלין הראשון. תורגסט נהרג ב-845 וגם ממלכתו הפסיקה להתקיים.
הממלכה הוקמה מחדש ב-853, אחרי פלישה נורווגית נוספת, בהובלת אחד הבנים של מלך נורווגיה — אולאף. בשנת 863 הוא העביר את השליטה בממלכה לאחים שלו. אחד מהם — איוואר — הוא אבי שושלת אי אימאר, ששלטה בממלכה עד אמצע המאה ה-11 (מלבד השנים 917-902, שבהן הממלכה לא התקיימה בגלל גלותם של המתיישבים הנורדים — אחרי גירושם על ידי אירים מממלכת לנסטר).
מהמחצית השנייה של המאה ה-11, כתוצאה מהיחלשותה המדינית של הממלכה, רוב מלכיה היו נציגי השושלות של ממלכות איריות. מלכים אלה היו, בדרך כלל, משושלת אי כיינסלייג ששלטה בלנסטר השכנה או משושלת או בריאין ששלטה במנסטר. מלבד הממלכות האיריות, מספר פעמים, מלכי דבלין הגיעו מממלכת האיים (ממלכה, שאיחדה את האי מאן שבים האירי ואיים לחופה המערבי של סקוטלנד). ממלכת האיים, בדומה לדבלין, הייתה נורדית-גאלית(אנ') (אוכלוסיית המתיישבים הנורדית התמזגה בהן, עם הזמן, בגאלים המקומיים). בראשית המאה ה-12, בדבלין מלך לתקופה קצרה גם מגנוס השלישי, מלך נורווגיה.
בשלושת העשורים האחרונים לקיומה, הממלכה נשלטה בדרך כלל על ידי מלכים משושלת מיק טורקייל — שני דורות של משפחה נורדית-גאלית מקומית. עם זאת, הם היו כפופים למלך לנסטר דיארמייט מאק מורכאדה, שאף שלט בדבלין בשנים 1166-1162 — אחרי שהדיח את המלך המקומי אסקאל מאק ראגנייל. בגלל עוינות זו, ב-1166 אסקאל עזר לאויביו האירים של דיארמייט לגרשו מהאי, למרות שהאחרון כבר היה מודח מכס המלכות של לנסטר.
דיארמייט חזר לאירלנד עם בני ברית ושכירי חרב נורמנים מאנגליה, שעזרו לו להשיב את השליטה בלנסטר ובשנת 1170 גם כבשו את דבלין. הוא היה המלך האחרון של דבלין עד מותו ב-1171, אם כי ייתכן, שלמעשה שלטו בה כבר הכובשים הנורמנים. אחרי מותו, הם הכפיפו את שטח ממלכת דבלין לריבונותו של מלכם — מלך אנגליה, הנרי השני.
ממלכת דבלין לא התקיימה בשנים 853-845, בעקבות מותו של תורגסט ותבוסותיהם הצבאיות של הוויקינגים מול האירים
תקופה
|
מלך
|
תואר
|
שושלת
|
הערות
|
871-853
|
אולאף הראשון
|
מלך הזרים
|
|
מלך בפועל בדבלין בשנים 863-853, 871-867. בין לבין, החזיק בתואר יחד עם אחיו איוואר ואסל, אך לא שהה בממלכה. בתקופת שלטונו השנייה, חלק את כס המלכות עם אחיו איוואר.
|
873-863
|
איוואר הראשון
|
מלך הנורדים של כל אירלנד ובריטניה
|
אי אימאר
|
מייסד שושלת אי אימאר. בשנים 867-863 החזיק בתואר יחד עם אחיו אולאף ואסל, אך שלט בדבלין עם אסל בלבד. החזיק יחד עם אחיו אולאף בתואר בשנים 873-867, אבל אחיו שלט איתו בדבלין עד 871. שלט לבדו בדבלין בשנים 873-871. בשנים 873-866 היה גם מלך יורק הוויקינגית (כפי שהחוקרים מכנים את ממלכת נורת'מבריה בתקופת שלטונם של מלכים נורדים — בשנים 954-867).
|
867-863
|
אסל
|
מלך הזרים
|
|
החזיק בתואר יחד עם אחיו אולאף ואיוואר, אך שלט בדבלין יחד עם איוואר בלבד.
|
875-873
|
אייסטיין
|
|
אי אימאר
|
בנו של אולאף הראשון. נרצח ב-875 על ידי האלפדאן, שייתכן והיה דודו ומלך אחריו.
|
877-875
|
האלפדאן
|
|
|
ייתכן שהיה אחיהם של המלכים אולאף, איוואר ואסל. ייתכן ששלט בפועל בדבלין בשנים 876-875, אחרי שרצח את המלך הקודם. ב-876 פלש לאנגליה ומלך ביורק הוויקינגית (נורת'מבריה) עד 877. באותה שנה ניסה להשתלט שנית על דבלין, אך נהרג בקרב עם המתיישבים הוויקינגים הוותיקים במקום.
|
881-877
|
באריד
|
|
אי אימאר
|
בנו של איוואר הראשון ואביו המאמץ של אחיינו וקודמו בכס — אייסטיין. מת בדבלין ב-881 אחרי פשיטה על היישוב האירי דאמהּליאג.
|
888-881
|
סיכפרית
|
|
אי אימאר
|
בנו של איוואר הראשון. נרצח על ידי קרוב משפחתו ב-888.
|
896/893-888
|
סיגטריג הראשון
|
|
אי אימאר
|
בנו של איוואר הראשון. ידוע בוודאות ששלט עד 893. באותה שנה קרוב משפחתו, היארל סיכפרית, תבע את הכתר, אך לא ידוע אם החליף את סיגטריג. ב-893 שני הטוענים לכתר עזבו את דבלין כדי להילחם באנגליה. ב-894 סיגטריג חזר לדבלין, אך לא ידוע אם מלך. נרצח ב-896 על ידי ויקינגים, ששמותיהם לא מוזכרים במקורות.
|
893?-?
|
היארל סיכפרית
|
|
אי אימאר
|
תבע את הכתר ב-893, בזמן שלטונו של סיגטריג הראשון, אך לא ידוע אם החליף אותו. שניהם עזבו את דבלין באותה שנה ולחמו באנגליה. ייתכן שהוא היה מלך יורק הוויקינגית (נורת'מבריה) בשנים 899-895.
|
893? - 896?
|
גלוניאראן
|
|
אי אימאר
|
ייתכן שמלך משנת 893 במקומו של סיגטריג הראשון (שעזב לאנגליה). מוזכר בשני מקורות כמי שהוביל ב-895 את צבא ממלכת דבלין, שבזז את ארמה — המרכז הדתי של האירים.
|
902-896
|
איוואר השני
|
|
אי אימאר
|
נכדו של איוואר הראשון. אחיינו (או בנו) של סיגטריג הראשון. בשנת 902 ממלכתו חוסלה על ידי הממלכות האיריות ברגה ולנסטר, שגירשו את הוויקינגים מדבלין. מת ב-904 בסקוטלנד.
|
ממלכת דבלין לא התקיימה בשנים 917-902, בעקבות גירושם של הוויקינגים מדבלין
תקופה
|
מלך
|
תואר
|
שושלת
|
הערות
|
921-917
|
סיגטריג השני
|
|
אי אימאר
|
נכדו של איוואר הראשון ואחיו של איוואר השני (המלך האחרון לפני גירוש הוויקינגים מדבלין). כבש ב-917 את דבלין מידי האירים. ב-921 הוריש את מלכות דבלין לאחיו (או בן דודו) גודרודר, ועבר למלוך ביורק הוויקינגית (נורת'מבריה) במקום אחיו או בן דודו (או דודתו) — ראגנאל, שמת באותה שנה. סיגטריג מלך שם עד מותו ב-927.
|
934-921
|
גודרודר הראשון
|
|
אי אימאר
|
נכדו של איוואר הראשון, אחיו או בן דודו של סיגטריג השני. בדברי ימי אלסטר מכונה "המלך האכזר ביותר של הסקנדינבים", משום שערך פשיטות ביזה בממלכות האיריות לנסטר ואוסרייגה. ב-927, אחרי מותו של סיגטריג השני — שהוריש לו את דבלין לפני המעבר ליורק הוויקינגית (נורת'מבריה) — הוויקינגים הדנים המקומיים בחרו בגודרודר כמלך יורק (יחד עם בנו של סיגטריג, אולאף קוואראן). כעבור שישה חודשים הם גורשו משם על ידי מלך אנגליה — אתלסטאן.
|
941-934
|
אולאף השלישי
|
|
אי אימאר
|
נינו של איוואר הראשון, בנו של גודרודר הראשון. מלך תחת השם אולאף השלישי, למרות שהיה המלך השני בשם זה (לעיתים, מי שמכונה אולאף השלישי הוא דווקא בנו של סיגטריג השני — אולאף קוואראן). בשנים 941-939 היה גם מלך יורק הוויקינגית (נורת'מבריה).
|
945-941
|
בלאקארי
|
|
אי אימאר
|
נינו של איוואר הראשון, בנו של גודרודר הראשון, אחיו של אולאף השלישי. הודח ב-945 על ידי בן דודו (או בנו של בן הדוד של אביו) — אולאף קוואראן (בנו של סיגטריג השני).
|
947-945
|
אולאף קוואראן
|
|
אי אימאר
|
נינו של איוואר הראשון, בנו של סיגטריג השני. היה מלך יורק הוויקינגית (נורת'מבריה) בשנים 944-941, לפני שהודח על ידי מלך אנגליה אדמונד הראשון. בשנת 945 הדיח את בלאקארי מכס המלכות של דבלין ומלך במקומו עד 947. בשנה זו הובס (יחד עם מלך צפון ברגה והמלך העליון של אירלנד) על ידי מלכהּ של ממלכה אירית אחרת — צפון אי נייל. בעקבות התבוסה הזו בפרובינציית מידה, איבד את הכתר לבלאקארי.
|
948-947
|
בלאקארי (שנית)
|
|
אי אימאר
|
חזר למלוך במקומו של אולאף קוואראן, אחרי שזה הובס בקרב, שבו נהרגו וויקינגים רבים. ב-948 נהרג בקרב הגנה על דבלין, מול אירים, שהובלו על ידי המלך העליון של אירלנד מצפון ברגה (בן בריתו לשעבר של אולאף קואראן). האירים בזזו את דבלין.
|
951-948
|
גודרודר השני
|
|
אי אימאר
|
נינו של איוואר הראשון, בנו של סיגטריג השני, אחיו של אולאף קוואראן. מת ב-951 בדבלין, במגפה.
|
980-952
|
אולאף קוואראן (שנית)
|
|
אי אימאר
|
שב למלוך בדבלין ב-952, אחרי שהודח באותה שנה מכס המלכות של יורק הוויקינגית (נורת'מבריה). ב-980 הובס בקרב על ידי מלך מידה והמלך העליון של אירלנד — מאל סאכנייל מאק דומנייל. ראגנאל — אחד מבניו — נהרג בקרב. הפסיק למלוך (אחרי שהודח או פרש). מת באותה שנה במנזר באי יונה (לחופהּ המערבי של סקוטלנד).
|
989-980
|
גלוניאירן
|
|
אי אימאר
|
חימשו של איוואר הראשון, נכדו של סיגטריג השני, בנו היחיד של אולאף קוואראן מנישואיו הראשונים, אחיו למחצה של מלך מידה שהביס את אביו ב-980 (אמו של גלוניאירן ואשתו הראשונה של אביו הייתה אלמנתו של אחד ממלכי מידה הקודמים, ששלט בה בשנים 952-951). מלך בחסות אחיו למחצה, שהכפיף אליו את ממלכת דבלין אחרי הניצחון על אולאף קוואראן. נעזר בו, כדי להדיר את האחים למחצה מאמו החורגת משלטון. נרצח בשנת 989 על ידי אחד מעבדיו, ייתכן שבמסגרת מאבקי שליטה במשפחת המלוכה. בעקבות האירוע, מלך מידה והמלך העליון של אירלנד פלש לדבלין וקיבל פיצוי כספי על רצח אחיו.
|
993-989
|
סיגטריג זקן-משי או איוור מווטרפורד
|
|
אי אימאר
|
חימשו של איוואר הראשון, נכדו של סיגטריג השני, בנו של אולאף קוואראן, אחיו למחצה של גלוניאירן. ייתכן שירש את אחיו למחצה. ייתכן גם, שאיוואר מווטרפורד — בן דודו מדרגה שלישית או רביעית ומלך המושבה הוויקינגית ווטרפורד בדרום-מזרח אירלנד — השתלט על דבלין. סברה זו מבוססת על העובדה, שסיגטריג גירש את איוואר מדבלין בשנת 993.
חימשו של איוואר הראשון, נכדו של ראגנאל — אחיו או בן דודו של סיגטריג השני, בן הדוד מדרגה שלישית או רביעית של סיגטריג זקן-משי. ייתכן שניצל את הרצח של גלוניאירן ואת מאבקי השליטה במשפחת המלוכה, כדי להשתלט על הממלכה. מה שידוע, זה שגורש מדבלין על ידי סיגטריג בשנת 993.
|
995-994
|
איוואר מווטרפורד (ייתכן ששנית)
|
|
אי אימאר
|
הגיע שנית לדבלין והדיח את סיגטריג זקן-משי מכס המלכות, אך תקופת שלטונו ארכה כשנה בלבד. ב-995 גורש מדבלין שנית וסופית — שוב על ידי סיגטריג.
|
1036-995
|
סיגטריג זקן-משי (ייתכן ששנית)
|
|
אי אימאר
|
החל למלוך (ייתכן ששנית), אחרי שבשנת 995 גירש מדבלין את איוואר מווטרפורד. ב-1036 הודח מכס המלוכה על ידי אכמארקאך — בנו של אחד ממלכי ווטרפורד או ממלכת האיים (ממלכה שאיחדה את האי מאן בים האירי ואיים לחופה המערבי של סקוטלנד). סיגטריג נמלט מדבלין ומת בגלות בשנת 1042.
|
1038-1036
|
אכמארקאך
|
|
אי אימאר (ייתכן)
|
בנו של אחד ממלכי המושבה הוויקינגית ווטרפורד בדרום-מזרח אירלנד או של מלך האיים ראגנאל, שמת בשנת 1004 או 1005. כבש את דבלין מידיו של סיגטריג זקן-משי, בתמיכתו של מלך מנסטר והמלך העליון של אירלנד — דונכאד מאק בריאין. הודח ב-1038 על ידי איוואר, שהיה נכדו של מלך דבלין במאה ה-10 — אולאף קוואראן, אך (אולי) שלט בעצמו בממלכת האיים.
|
1046-1038
|
איוואר השלישי
|
|
אי אימאר
|
בן חימשו של איוואר הראשון, נינו של סיגטריג השני, נכדו של אולאף קוואראן, אחיינו של סיגטריג זקן-משי — מי שהודח ב-1036 על ידי אכמארקאך. ב-1038 גירש את אכמארקאך מדבלין, אך בשנת 1046 גורש בעצמו על ידו. ייתכן ששלט שוב בדבלין ב-1052, אחרי שמלך לנסטר — דיארמייט מאק מאל נא מבו — גירש סופית את אכמארקאך מדבלין. מת בגלות בשנת 1054.
|
1052-1046
|
אכמארקאך (שנית)
|
|
אי אימאר (ייתכן)
|
שב למלוך בדבלין בשנת 1046, אחרי שגירש את איוואר השלישי. בשיא כוחו, היה במקביל גם מלך האיים. גורש ב-1052 על ידי מלך לנסטר — דיארמייט מאק מאל נא מבו — שכבש את דבלין ומינה כמלכהּ את בנו מורכאד. אכקארמאך המשיך למלוך בממלכת האיים, אך היא נכבשה ב-1061 על ידי מלך דבלין — מורכאד מאק דיארמטה. אכקארמאך הוחלף על ידי מורכאד גם בכס המלכות של האיים. מת בשנת 1064 או 1065, בעת שעלה לרגל לרומא.
|
1070-1052
|
מורכאד מאק דיארמטה
|
|
אי כיינסלייג
|
מלך משושלת אי כיינסלייג של מלכי לנסטר. בנו של מלך לנסטר — דיארמייט מאק מאל נא מבו — שכבש את דבלין ב-1052 וגירש את מלך האיים אכקארמאך. מונה באותה שנה על ידי אביו למלך דבלין. בשנת 1061 כבש מידיו של אכקארמאך את ממלכת האיים והיה גם מלכהּ — עד מותו ב-1070.
|
1072-1070
|
דומנאל מאק מורכאדה
|
|
אי כיינסלייג
|
מלך משושלת מלכי לנסטר. נכדו של מלך לנסטר — דיארמייט מאק מאל נא מבו. בנו של מלך דבלין הקודם — מורכאד מאק דיארמטה — מי שהומלך בה ב-1052 על ידי אביו. עם מות האב בשנת 1070, מונה על ידי סבו למלך דבלין החדש. היה למעשה ללא סמכויות — סבו הוא ששלט בדבלין, בנוסף ללנטסר. הודח ב-1072 על ידי מלך מנסטר טוירדלבאך או בריאין, שכבש את לנסטר ודבלין עם היהפכותו למלך העליון של אירלנד (במקום סבו של דומנאל — מלך לנסטר — שנהרג באותה שנה בקרב מול מלך מידה). מיד אחרי הדחתו מכס המלכות של דבלין, מונה על ידי טוירדלבאך למלך לנסטר (במקום סבו), אך ממלכתו נשלטה למעשה על ידי טוירדלבאך.
|
1075-1072
|
גודרודר אולאפסון
|
|
אי אימאר
|
קרוב משפחתו של מלך דבלין והאיים אכמארקאך, שגורש מדבלין ב-1052 על ידי מלך לנסטר. הומלך בשנת 1072 על ידי מלך מנסטר והמלך העליון של אירלנד — טוירדלבאך או בריאין, שכבש את דבלין והדיח מכס המלכות את נכדו של מלך לנסטר. ב-1075 הודח מכס המלכות וגורש מדבלין על ידי אותו טוירדלבאך, שהמליך אותו. הגיע לממלכת האיים והחל לגייס שם צי להשבת הכתר, אך מת באותה שנה.
|
1075
|
דומנאל מאק מורכאדה (שנית)
|
|
אי כיינסלייג
|
היה מלך לנסטר, בעת שהושב ב-1075 לכס המלכות של דבלין. מי שהמליך אותו בדבלין, הוא מי שהדיח אותו מתפקיד זה והמליכוֹ בלנסטר שלוש שנים קודם לכן — טוירדלבאך או בריאין (מלך מנסטר והמלך העליון של אירלנד). ממלכתו, לנסטר, הועברה לידי בן הדוד של אביו (על ידי טוירדלבאך). תקופת מלכותו בדבלין הייתה קצרה ביותר — הוא מת באותה שנה.
|
1086-1075
|
מוירכרטאך או בריאין
|
|
או בריאין
|
מלך משושלת או בריאין של מלכי מנסטר. בנו של מלך מנסטר והמלך העליון של אירלנד — טוירדלבאך או בריאין. ב-1075 מונה על ידי אביו למלך דבלין. בשנת 1086 הודח מכס המלכות של דבלין בעקבות מות אביו — על ידי מלך לנסטר, דונכאד מאק דומנייל רמייר. ירש מאביו שליש מממלכת מנסטר (שהתחלקה בין שלושה אחים). הצליח להשתלט על כל מנסטר. ב-1087 נכשל בניסיונו לכבוש את דבלין מידיו של דונכאד — מלך לנסטר ודבלין.
|
1089-1086
|
דונכאד מאק דומנייל רמייר
|
|
אי כיינסלייג
|
מלך משושלת מלכי לנסטר. אחיינו של דיארמייט מאק מאל נא מבו — מלך לנסטר שכבש את דבלין ב-1052, בן דודו של מורכאד מאק דיארמטה (בנו של דיארמייט) — מלך דבלין בשנים 1070-1052, בן הדוד של אביו של דומנאל מאק מורכאדה (נכדו של דיארמייט) — מלך דבלין בשנים 1072-1070 ו-1075. מלך לנסטר משנת 1075, שבה מונה לתפקיד על ידי טוירדלבאך — מלך מנסטר — שכבש את לנסטר ודבלין. החליף בתפקיד את דומנאל מאק מורכאדה, שמונה על ידי טוירדלבאך למלך דבלין. ב-1086 ניצל את מותו של טוירדלבאך, כדי לכבוש את דבלין ולהדיח מכס מלכותהּ את בנו — מוירכרטאך או בריאין (שמונה למלך דבלין אחרי מותו של דומנאל ב-1075). היה מלך לנסטר ודבלין, עד שבשנת 1089 נהרג על ידי מלך אי פאלג.
|
1091-1089
|
מוירכרטאך או בריאין (שנית)
|
|
או בריאין
|
היה מלך מנסטר, כאשר ב-1089 ניצל את מותו של דונכאד מאק דומנייל רמייר — מלך לנסטר שהדיח אותו מכס המלכות של דבלין שלוש שנים קודם לכן — כדי להשתלט שוב על הממלכה. היה כשנתיים מלך מנסטר ודבלין. בשנת 1091 דבלין נכבשה מידיו — על ידי מלך האיים גורדר קרובאן (נשאר למלוך במנסטר עד מותו ב-1119, משנת 1101 היה במקביל המלך העליון של אירלנד).
|
1094-1091
|
גודרד קרובאן
|
|
אי אימאר/קרובאן (דבלין/האיים)
|
מלך משושלת אי אימאר הדבלינאית ומייסד שושלת קרובאן בממלכת האיים. בן חימשו או נכד חימשו של איוואר הראשון, נכדו או נינו של אולאף קוואראן, בנו או אחיינו או אחיו של אולאף השלישי. היה שכיר חרב מחוץ לאירלנד, עד שבשנת 1079 השתלט על ממלכת האיים. ב-1091 כבש את דבלין מידיו של מוירכרטאך — מלך מנסטר. היה מלך דבלין והאיים עד 1094. בשנה זו דבלין נכבשה מידיו על ידי מוירכרטאך. המשיך למלוך באיים, עד מותו במגפה בשנת 1095.
|
1102-1094
|
דומנאל מאק מוירכרטאך או דומנאל מאק טאידק
|
|
או בריאין
|
מלך משושלת מלכי מנסטר. נכדו של טוירדלבאך או בריאין, בנו של מלך מנסטר המכהן והמלך העליון של אירלנד — מוירכרטאך או בריאין. ייתכן, שבשנת 1094 מונה על ידי אביו — שכבש את דבלין מידיו של גודרד קרובאן — למלך דבלין. ייתכן גם, שבן דודו הוא שמונה על ידי אביו למלך דבלין. אם מלך, ב-1102 נאלץ לוותר על הכס לטובתו של מלך נורווגיה מגנוס השלישי. הנורווגי שפלש לאירלנד היה בן בריתו של אביו מוירכרטאך — במאבקו נגד מלך איילך (שממנו גזל את כתר המלך העליון שנה קודם לכן ואשר ניסה להדיח את מוירכרטאך).
בן שושלת מלכי מנסטר. נכדו של טוירדלבאך או בריאין, נכדו (דרך אמו) של אכמארקאך — מי שמלך בדבלין ובאיים באמצע המאה ה-11, אחיינו של מוירכרטאך או בריאין. ייתכן, שבשנת 1094 מונה על ידי דודו למלך דבלין. אם מלך, ב-1102 נאלץ לוותר על הכס לטובתו של מלך נורווגיה מגנוס השלישי. בעקבות מותו של קרובאן בשנת 1095, מונה על ידי מוירכרטאך למלך האיים (בהסכמה). גורש משם כעבור שלוש שנים. ב-1111 השתלט בכוח על ממלכת האיים, אך נאלץ לשוב לאירלנד כעבור שנתיים או שלוש. ב-1115 הומלך בתומונד על ידי מלך קונאכט, אך גם נהרג על ידו באותה שנה — אחרי שניסה לפעול נגדו.
|
1103-1102
|
מגנוס השלישי, מלך נורווגיה
|
|
הרדרדה
|
מלך משושלת הרדרדה של מלכי נורווגיה. במהלך מסע כיבושים באיים הבריטיים, פלש לאירלנד בשנת 1102. נקשר בברית עם מלך מנסטר והמלך העליון של אירלנד — מוירכרטאך או בריאין, שנעזר בו במאבק מול מלך איילך (המלך העליון הקודם, שהודח על ידי מוירכרטאך). במסגרת ההסכם עם מוירכרטאך, כבר ב-1102 קיבל ממנו את ממלכת דבלין. החליף על כס המלות של דבלין את בנו או את אחיינו של מוירכרטאך, שמונה על ידו ב-1094. נהרג בשנת 1103 בפרובינציית אלסטר שבצפון אירלנד.
|
1115-1103
|
דומנאל מאק מוירכרטאך (ייתכן ששנית)
|
|
או בריאין
|
הומלך בדבלין (ייתכן ששנית) ב-1103 על ידי אביו — מוירכרטאך, מלך מנסטר והמלך העליון של אירלנד. החליף את מלך נורווגיה מגנוס השלישי, לו נאלץ למסור את הכתר שנה קודם לכן — במסגרת ההסכם בין אביו למלך הנורדי. שיבתו לכס המלכות התאפשרה, אחרי שמגנוס נהרג בצפון אירלנד והנוכחות הצבאית הנורווגית באירלנד באה אל קיצה. בשנת 1115 הצליח להדוף את מלכי לנסטר ואי פאלג, שניסו לכבוש את דבלין בכוחות משותפים (השניים — דונכאד מאק מורכאדה וקונכובאר או קונכובאר אי פאלג — גם מלכו בלנסטר בשיתוף). למרות הניצחון, שאף גבה את חיי המלכים התוקפים, דומנאל גורש מדבלין כבר באותה שנה. הוא הודח על ידי מלך לנסטר הבא — דיארמייט מאק אנה מאק מורכאדה.
|
1117-1115
|
דיארמייט מאק אנה מיק מורכאדה
|
|
אי כיינסלייג
|
מלך משושלת מלכי לנסטר. נינו של דיארמייט מאק מאל נא מבו, נכדו של מורכאד מאק דיארמאטה, אחיינו של דונכאד מאק מורכאדה — המלך שנהרג ב-1115 בניסיון הכושל לכבוש את דבלין. החליף על כס המלכות של לנסטר את דודו ההרוג. כבר באותה שנה הצליח לכבוש את דבלין ולגרש את בנו של מלך מנסטר שמלך שם — דומנאל מאק מוירכרטאך. היה מלך לנסטר ודבלין, עד שמת בשנת 1117 בדבלין.
|
1118-1117
|
דומנאל מאק מוירכרטאך (בפעם השנייה או השלישית)
|
|
או בריאין
|
שב למלוך בדבלין בחיי אביו — מוירכרטאך או בריאין — מלך מנסטר והמלך העליון של אירלנד. השתלט על דבלין ב-1117 — עם מותו של מלך לנסטר, שהדיח אותו שנתיים קודם לכן. ב-1118 גורש מדבלין על ידי בן דודתו, מלך קונאכט — טיירדלבאך או קונכובייר. ב-1119 מת אביו, ומחליפו כמלך העליון של אירלנד היה טוירדלבאך. דומנאל לא זכה לרשת את ממלכת מנסטר, שחולקה על ידי טיירדלבאך — בין בן דודו ליריבו משושלת אחרת. משנת 1118 הוא לא הוזכר במקורות — עד מותו ב-1135 בליסמור, שבשטח ממלכת מנסטר לשעבר.
|
1122-1118
|
טיירדלבאך או קונכובייר
|
|
או קונכובייר
|
מלך משושלת או קונכובייר של מלכי קונאכט. אחיינו (דרך אמו) של מוירכרטאך או בריאין — מלך מנסטר והמלך העליון של אירלנד. בן דודתו של דומנאל מאק מוירכרטאך — בנו של מוירכרטאך ומלך דבלין. עלה לכס המלכות של קונאכט בשנת 1106 — אחרי שבסיוע הדוד מוירכרטאך הדיח את אחיו. ב-1118 כבש את דבלין וגירש משם את בן דודו — דומנאל. ב-1119, עם מות דודו, החליף אותו בתפקיד המלך העליון של אירלנד. הוא פירק את ממלכת דודו המת, מנסטר — חילק אותה בין בן דודו (אחיינו של מוירכרטאך) ליריבו משושלת אחרת. בשנת 1122 מסר את כס המלכות של דבלין למלך לנסטר — אנה מאק דונכאדה מיק מורכאדה, אחרי שמלך זה הכפיף את עצמו אליו.
|
1126-1122
|
אנה מאק דונכאדה מיק מורכאדה
|
|
אי כיינסלייג
|
מלך משושלת מלכי לנסטר. נינו של דיארמייט מאק מאל נא מבו, נכדו של מורכאד מאק דיארמאטה, בנו של דונכאד מאק מורכאדה — המלך שנהרג ב-1115 בניסיון הכיבוש של דבלין, בן דודו של דיארמייט מאק אנה מיק מורכאדה — מלך לנסטר ודבלין הקודם. ב-1117 עלה לכס המלכות של לנסטר בעקבות מותו של בן דודו. בשנת 1122 קיבל את כתר המלכות של דבלין מידי המלך העליון של אירלנד — טיירדלבאך או קונכובייר, אחרי שהבטיח להכפיף את ממלכתו לסמכותו של טיירדלבאך. היה מלך לנסטר ודבלין, עד שמת ב-1126 בווקספורד — מובלעת נורדית-גאלית(אנ') כמו דבלין, שהייתה כפופה לממלכת לנסטר.
|
1127-1126
|
קונכובאר או קונכוברייר
|
|
או קונכובייר
|
מלך משושלת מלכי קונאכט. בנו של טיירדלבאך או קונכובייר — מלך קונכאכט והמלך העליון של אירלנד. בשנת 1126 הומלך בדבלין על ידי אביו, שכבש אותה אחרי מותו של מלך לנסטרו ודבלין הקודם. מלך בה עד 1127. בשנת 1143 הועלה על כס המלכות של מידה על ידי אביו, שכלא את המלך המקומי. נרצח ב-1144 על ידי אחד האצילים בממלכת מידה, שלא הכיר בסמכותו למלוך על המקומיים.
|
1132-1127
|
?
|
|
|
אין מידע במקורות על מלכי דבלין.
|
1133? - ?
|
טורקאל
|
|
מיק טורקייל
|
בן למשפחת אצולה נורדית-גאלית מדבלין. ידוע, שמלך בדבלין לפחות בשנת 1133. ייתכן, שעלה לכס המלכות קודם לכן ולא ידוע עד מתי החזיק בכתר. ייתכן, שהיה כפוף למלך לנסטר — דיארמייט מאק מורכאדה, שאולי מלך גם בדבלין בעצמו (לפניו ו/או אחריו).
|
1140-1134
|
?
|
|
|
אין מידע במקורות על מלכי דבלין.
|
1142-1141
|
קונכובאר או בריאין
|
|
או בריאין
|
מלך משושלת מלכי מנסטר. נכדו של טוירדלבאך או בריאין, אחיינו של מוירכרטאך או בריאין, בן דודו של דומנאל מאק מוירכרטאך — מלך דבלין בשנים 1102-1094 (ייתכן) ו-1115-1103, בן דודו (דרך דודתו) של טיירדבלאך או קונכובאר — מלך קונאכט והמלך העליון של אירלנד, בנו של דיארמייט או בריאין (מי שמלך במנסטר פעמיים, אחרי שהדיח זמנית את אחיו מוירכרטאך). בשנת 1119, אחרי מותו של מוירכרטאך, נהפך למלך הראשון של תומונד — אחת הממלכות שהוקמו על ידי טיירדבלבאך או קונכובייר בשטח ממלכת מנסטר, שאותה המלך העליון הזה כבש וחילק בין בן דודו ליריבו משושלת אחרת. אחרי מות יריבו ב-1138, איחד את ממלכת מנסטר תחת שלטונו. בשנת 1141 עלה גם לכס המלכות של דבלין. היה מלך מנסטר ודבלין, עד מותו ב-1142.
|
1148-1142
|
אוטאר
|
|
|
בן למשפחת אצולה נורדית-גאלית, שמכונה "שושלת האוטארים" — בגלל שימושהּ החוזר ונשנה בשם אוטאר כשם פרטי של בניהּ. בנו או נכדו של הרוזן אוטאר, שמשל במחצית האי מאן, עד מותו ב-1098. היה איש רב השפעה באיים ההברידיים, עד שבשנת 1142 הוזמן על ידי הדבלינאים להיות מלכם. בדבלין, זכה לתמיכת בניו של טורקאל (מי שידוע עליו, שמלך שם לפחות ב-1133). בשנת 1144 הוא הפך את אחד מהם — ראגנאל מאק טורקייל, לשותפו לכתר. אחרי שראגנאל נהרג ב-1146, אוטאר מלך בשיתוף עם בן נוסף של טורקאל — ברודאר. נרצח בשנת 1148 על בני משפחת מיק טורקייל, שרצו שמלכים משושלתם ימלכו באופן בלעדי.
|
1146-1144
|
ראגנאל מאק טורקייל
|
|
מיק טורקייל
|
מלך מהשושלת הנורדית-גאלית מיק טורקייל. בנו של טורקאל, שהיה מלך דבלין לפחות בשנת 1133. בשנת 1142 תמך עם משפחתו בהמלכתו של אוטאר בדבלין. ב-1144 שותף על ידי אוטאר בשלטון על דבלין. מלך יחד איתו עד שנת 1146, שבה נהרג בקרב מול אירים ממזרח מידה.
|
1160-1146
|
ברודאר מאק טורקייל
|
|
מיק טורקייל
|
בנו של טורקאל, אחיו של ראגנאל מאק טורקייל. ב-1146, אחרי שאחיו נהרג, נהפך במקומו לשותפו של אוטאר בשלטון על דבלין. מלך יחד איתו עד שנת 1148, שבה אוטאר נרצח על ידי בני משפחת מיק טורקייל במאבק על הכתר. מאז הרצח, מלך בדבלין לבדו. ב-1056 נאלץ למסור את כס המלכות למלך האיים גודרד אולאפסון, כדי שדבלין תקבל סיוע מפני ניסיון הכיבוש שלה על ידי מוירכרטאך מאק לוכליין — מלך איילך והמלך העליון של אירלנד. כבר באותה שנה התפייס עם מוירכרטאך, הסכים להכפיף את דבלין לסמכותו ושב למלוך במקום גודרד. נהרג ב-1160 על ידי דומנאל מאק גילה סאכנייל — מלך דרום ברגה (ממלכה אירית זעירה מצפון לממלכת דבלין).
|
1156
|
גודרד אולאפסון
|
|
קרובאן
|
נכדו של גודרד קרובאן — צאצאו הרחוק של איוואר הראשון ומייסד שושלת קרובאן בממלכת האיים — שגם מלך בדבלין בשנים 1094-1091, בנו של מלך האיים הקודם — אולאף גודרודארסון. מלך שם בעצמו משנת 1153. ב-1156 הוזמן על ידי הדבלינאים להיום מלכם. הם רצו בו, כדי שיסייע להם להדוף את מוירכרטאך מאק לוכליין — מלך איילך והמלך העליון של אירלנד, שניסה לכבוש את דבלין. הומלך בדבלין באותה שנה, במקומו של ברודאר מאק טורקייל. הוא מלך שם תקופה קצרה ונאלץ לעזוב את דבלין, אחרי שהמקומיים התפייסו עם מוירכרטאך והכפיפו את ממלכתם לסמכותו. בשנת 1158 הודח על ידי גיסו מכס המלכות של ממלכת האיים ויצא לגלות. אחרי מות הגיס בשנת 1164, חזר אל ממלכת האיים ומלך שם, עד מותו ב-1187.
|
1162-1160
|
אסקאל מאק ראגנייל
|
|
מיק טורקייל
|
נכדו של טורקאל, בנו של ראגנאל מאק טורקייל, אחיינו של ברודאר מאק טורקייל. עלה לכס המלכות בשנת 1160, אחרי שדודו נהרג על ידי מלך דרום ברגה. ב-1162 הודח על ידי מלך לנסטר — דיארמייט מאק מורכאדה.
|
1166-1162
|
דיארמייט מאק מורכאדה
|
|
אי כיינסלייג
|
מלך משושלת מלכי לנסטר. נינו של דיארמייט מאק מאל נא מבו, נכדו של מורכאד מאק דיארמאטה, בנו של דונכאד מאק מורכאדה — המלך שנהרג ב-1115 בניסיון הכיבוש הכושל של דבלין, בן דודו של דיארמייט מאק אנה מיק מורכאדה — מלך לנסטר ודבלין בשנים 1117-1115, אחיו של אנה מאק מורכאדה מיק מורכאדה — מלך לנסטר הקודם ובשלהי שלטונו גם מלך דבלין (בשנים 1126-1122). עלה לכס המלכות של לנסטר ב-1126, בעקבות מות אחיו. בשנת 1162 השתלט גם על דבלין, בתמיכת המלך העליון של אירלנד מממלכת איילך — מוירכרטאך מאק לוכליין. היה מלך לנסטר ודבלין עד שנת 1166, שבה פטרונו מוירכרטאך מת. באותה שנה, ממלכתו נכבשה על ידי ברית, שארגן נגדו המלך העליון החדש של אירלנד — רואאידרי או קונכובייר. הושארה לו רק אחוזתו המשפחתית, אך תוך זמן קצר גורש מאירלנד על ידי מלך ברייפנה, שנעזר בדבלינאים.
|
1170-1166
|
אסקאל מאק ראגנייל (שנית)
|
|
מיק טורקייל
|
ב-1166 השיב לעצמו את כס המלכות של דבלין — אחרי שדיארמייט איבד אותו יחד עם ממלכתו לנסטר, שנכבשה על ידי ברית של שלוש ממלכות איריות. בשנת 1170 הודח על ידי הנורמנים, שהובאו על ידי דיארמייט מאנגליה ואשר כבשו את דבלין. הוא נמלט מפני הפולשים אל האי מאן או האיים ההברידיים או איי אורקני. ב-1171, אחרי מותו של דיארמייט, ניסה לכבוש את דבלין באמצעות חיילים נורדים-גאלים ונורווגים מהאיים. נלכד על ידי הנורמנים — בעת מנוסתו אחרי כישלון ההתקפה שלו. הוחזק במאסר למטרת כופר, אך בגלל סירובו לדרישות השובים, הוצא להורג במהרה בעריפת ראש.
|
1171-1170
|
דיארמייט מאק מורכאדה (שנית)
|
|
אי כיינסלייג
|
שב למלוך בדבלין בשנת 1170, אחרי ששנה קודם לכן השיב לעצמו את כס המלכות של לנסטר בעזרת הנורמנים, שהוא הביא מאנגליה. אלה כבשו גם את דבלין בעבורו, והוא היה מלך לנסטר ודבלין עד 1171. ייתכן, שדבלין נשלטה למעשה על ידי האצילים הנורמנים הפולשים. אחרי ההשתלטות על דבלין ב-1170, שאף להפוך למלך העליון של אירלנד והחל במסע צבאי בסיוע נורמני. ויתר על המאבק כבר באותה שנה, בעקבות הוצאת בנו הצעיר להורג על ידי אויביו האירים. מת באביב 1171. היה האחרון, שהחזיק בתואר מלך דבלין. זמן קצר אחרי מותו, המלך הקודם — אסקאל מאק ראגנייל — נכשל בהשבת הכתר ואף הוצא להורג על ידי הנורמנים ששלטו בדבלין. גם מלך קונאכט והמלך העליון של אירלנד — רואאידרי או קונכובייר — לא הצליח לכבוש את דבלין. באוקטובר של אותה שנה, שטח ממלכת דבלין הוכפף על ידי הפולשים האנגלו-נורמנים לריבונותו של מלכם — מלך אנגליה הנרי השני.
|
|
|