מיץ העגבניות נוצר לראשונה על ידי לואי פרין בשנת 1917 במלון פרנץ' ליק ספרינגס בדרום אינדיאנה. כאשר נגמר ללואי מיץ התפוזים, הוא חיפש תחליף מהיר. הוא שילב עגבניות סחוטות, סוכר ורוטב מיוחד. מיד המיץ זכה להצלחה רבה והיה נפוץ בעיקר אצל אנשי עסקים בשיקגו אשר הפיצו את המיץ כ"קוקטייל מיץ העגבניות". לאחר חצי שנה, המיץ נהיה מפורסם בכל רחבי אינדיאנה ויותר ויותר אנשים החלו להפיק ולמכור אותו.[2]
הפקת המיץ
לאחר שהמיץ נהיה מפורסם, יצרנים מסחריים רבים שהפיקו את מיץ העגבניות החלו להוסיף מלח למיץ. אך לעיתים קרובות, הם גם הוסיפו אבקת בצל, אבקת שום ותבלינים אחרים. בארצות הברית, מיץ העגבניות היה מיוצר בייצור המוני החל משנות העשרים,[3] והיה נפוץ בעיקר בארוחות הבוקר. בארצות הברית, המיץ היה עשוי ברובו מרסק עגבניות.[4] לעומת זאת, בקנדה המיץ היה עשוי מעגבניות בשלות ללא כל תוספת תעשייתית.[1]
במקסיקו, מיץ העגבניות מעורב בדרך כלל עם בירה, שם הוא הבסיס עבור הקוקטיילים בלאדי מרי ועוד. בארצות הברית, מיץ העגבניות נמכר כמיץ עגבניות צונן בעיקר במסעדות גורמה.[5] מיץ העגבניות משמש לעיתים קרובות לבסיס של אריזות עגבניות משומרות המחליפות את פירה העגבניות. הסיבה העיקרית לכך היא בשל בעיות התעריף הגבוהה של הירקות לעומת הרטבים. על פי המגזין האנגלי "Cook's Illustrated",[6] צורה זאת נתפסת כטעימה וטרייה בעיני הקהל.
