מיימון הדיין

לידה	1110 ספרד
פטירה	1170 (בגיל 60 בערך) ירושלים
מקום קבורה	טבריה
מקום פעילות	קורדובה, פאס, ירושלים
תקופת הפעילות	?–1170
השתייכות	ראשונים
תחומי עיסוק	דיינות
רבותיו	רבי יוסף אבן מיגאש, אביו רבי יוסף
תלמידיו	בנו - הרמב"ם
חיבוריו	שו"ת הלכתי "אגרת הנחמה"
צאצאים	רבי דוד ורבי משה בן מימון

רבי מיימון בר' יוסף הדיין (1110 – 1170) היה רב ספרדי מתקופת הראשונים בימי הביניים ששימש כדיין בבית הדין של קורדובה. ידוע בעיקר בזכות בנו ותלמידו, הרמב"ם.

רבי מיימון כיהן כדיין בבית הדין של קורדובה, דור שביעי לדיינות.^[1] למד תורה מרבי יוסף אבן מיגאש^[2], ובנו הרמב"ם ראה בו כתלמידו אף על פי שלא למד ממנו ישירות. בשנות ה-20 של המאה ה-12 הזהיר את יהודי פאס מחזיונותיו של רבי משה הדרעי אודות בואו הקרוב של המשיח ומהמלצותיו למכור את נכסיהם בעקבות כך.^[3] במחצית המאה ה-12 עבר עם משפחתו לפאס שבמרוקו, יש אומרים כדי שבניו, הרמב"ם ואחיו דוד, ילמדו מפי רבי יהודה הכהן אבן סוסאן.^[4] עם התגברות הכפיה והאונס מצד שלטון אל-מוואחידון בפאס, כתב לבני העיר את "אגרת הנחמה".

רבי מיימון ברח מפאס עם משפחתו בעקבות מעשי הטבח והכפייה הדתית מצד זרועות שלטון אל-מוואחידון, והפעם המשפחה עברה לארץ ישראל. משפחתו ככל הנראה ניסתה להיאחז בארץ ישראל, אך תנאי החיים תחת השלטון הצלבני היו קשים. בעוד שבניו של רבי מיימון התיישבה במצרים, לא ידוע מה עלה בגורלו של רבי מיימון. אפשר שנדד עם משפחתו למצרים, ויש הסבורים שבסוף חייו עלה לירושלים, ובה נקבר^[5].

ציון קברו כיום הוא בטבריה, סמוך לציון בנו הרמב"ם.^[6][7][8]

בהסתמך על הנוהג באותם ימים ובאותה תרבות, יש להעריך כי עיקר חינוכו והשתלמותו המקצועית של הרמב"ם הצעיר בראשית חינוכו, הגיע לו מאביו.^[9]

מעריצים שונים של הרמב"ם אימצו את השם 'מיימון' כדי לציין את זיקתם הרעיונית והנפשית למורשתו של רבי משה בן מיימון. כך נהג הפילוסוף שלמה מיימון במאה ה-18 וכך נהג גם הסופר והמנהיג הציוני-דתי יהודה לייב פישמן מיימון. מעריצי הרמב"ם תומכי הרציונליות והפילוסופיה לאורך ימי הביניים נקראים לעיתים 'מיימוניים' או מיימוניסטים. אחד החיבורים המתלווה כנושאי כליו של הרמב"ם בספרו משנה תורה נקרא 'הגהות מיימוניות' (הגה"מ). גם בשפות הלועזיות נקרא הרמב"ם בקיצור על שם אביו: Maimonides.

חיבר פירושים לדברי חז"ל, וכפי שכותב הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה ”וקבצתי כל אשר בא לידי מפירושי אבי מורי ז"ל”. באחת התשובות הוא מביא את דברי אביו בשם רבו אבן מיגאש.^[10] רבי שמעון בן צמח דוראן מביא בתשובותיו מחיבור של רבי מיימון בערבית העוסק בדיני תפילה ומועד, בו הזכיר גם את רבו אבן מיגאש.^[11] בשו"ת הרשב"ש סימן רנה מזכיר את מנהג ארץ ישראל ע"פ פסק של רבי מיימון. בידינו נותרו תשובות הלכתיות של רבי מיימון.^[12] רבי יעקב משה טולידאנו פרסם קטע מפירושי התפילות של רבי מיימון העוסק בשמירת המנהגים. רבי עזריה מן האדומים מזכיר כי רבי מיימון עשה פירוש לספר "אלפרגאני", קיצור של אלמגסט, העוסק באסטרונומיה.

החיבור השלם שנותר לנו ממנו הוא "אגרת הנחמה". החיבור שנכתב בערבית נדפס מספר פעמים עם ליקויים שונים, ובשנת ה'תש"ה (1945) הוא יצא לאור בתרגום חדש של ר' בנימין קלאר, בתוספת מבוא והערות מר' יהודה לייב מיימון בהוצאת מוסד הרב קוק.^[13]

• יהודה לייב הכהן פישמן מיימון, אגרת הנחמה, "מבוא", ירושלים, תש"ה.

מדיה וקבצים בנושא מיימון הדיין בוויקישיתוף

• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "מיימון הדיין", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1032-1030, באתר היברובוקס
• יעקב משה טולידאנו, קטע מפירוש התפלות לרבינו מיימון אבי הרמב"ם, בתוך: שריד ופליט, עמ' 7–8, באתר היברובוקס^[14]
• יעקב משה טולידנו רב חוקר ממקימי "הועד המימוני" טבריה קטע מקונטרס אמת ואמונה לרבי חי מימון בתוך: מן הגנזים ספר חלק 11 קסה משפחת מימון מוצאה ושרידיה
• יחוס משפחת מימון סיני ל"ח עמוד רפ"ה
• ממלכת כהנים עמוד מ"ג ובספר אנשי שם
• ביוגרפיה לרב פרץ מימון - "רב הדומה למלאך".
• אליעזר שלוסברג, ‏פירושו של ר' מימון אבי הרמב"ם למזמור צ' בתהילים, באתר "דעת"
• אגרת הנחמה, ורשה תרע"ג, באתר היברובוקס
• מימון בן יוסף, דף שער בספרייה הלאומית