המטאל בישראל מבוסס על להקות מקומיות, אשר פונות בעיקר לקהל יעד ישראלי. שפת השירה היא לרוב אנגלית. עיקר פעילות הסצנה היא בתל אביב, עם סצנות קטנות יותר בחיפה, וירושלים . פסטיבלי מטאל מועברים מספר פעמים בשנה, בהשתתפות להקות מקומיות בעיקר. הופעות של להקות מקומיות מועברות על בסיס שבועי^[1].

בנוסף לפניה לקהל מקומי, קיימות להקות מטאל ישראליות אשר מופיעות גם מחוץ למדינה, בעיקר במדינות אירופה. בין הלהקות הישראליות המוכרות ביותר בחו"ל ניתן למנות את בעיקר את אורפנד לנד, Walkways ובצפר. בנוסף ניתן למנות להקות כמו דיסטורטד, Shreadhead,‏ Distorted Harmony ו-Desert, אשר מופיעות רבות בחו"ל.

המטאל הישראלי אינו אחיד מבחינה סגנונית וניתן למצוא להקות המנגנות במגוון רחב של סגנונות מטאל, כגון נו מטאל, דת' מטאל, בלאק מטאל, פרוג מטאל, מטאל גותי, ת'ראש מטאל, מטאלקור ואף סימפוניק מטאל. להקות רבות משלבות בשיריהם אלמנטים ים תיכוניים שונים ומושפעות במידה כזאת או אחרת ממוזיקה מזרחית, בסגנון המכונה לעיתים אוריינטל מטאל. כך ניתן לציין להקות כמו עם הספר, Subterranean Masquerade, Arallu, Salem, Bzaat, Metal Scent, ערפל, אורפנד לנד ויוסי סאסי, אשר משלבות אלמנטים מזרחיים שונים במוזיקה מערבית, ואף שורות לעיתים בשפה העברית והערבית.

עבור חלק גדול מהמוזיקאים, לרבות של להקות מוכרות ומצליחות, העיסוק במטאל אינו משלוח ידם המרכזי, והם עוסקים בעבודות אחרות לצורך פרנסתם. חלק מהעיסוקים קשורים לתחום המוזיקה וחלק לא. כך לדוגמה הזמר קובי פרחי הוא בין היתר עורך מוזיקלי והגיטריסט יוסי סאסי עובד בתחום הסייבר. רבים עוסקים במתן שיעורים מוזיקליים, וזמרות המטאל מפורסמות כגון עתליה שורקי, נועה גרומן ועדי ביטרן עוסקות בפיתוח קול, הכולל גם שיטות ווקליות של מטאל קיצוני^[2][3].

ההיסטוריה של המטאל בישראל משולבת בהתפתחות הרוק הכבד והרוק הישראלי. עם זאת, מהשנים הראשונות ניתן להבחין בהבדלים סגנוניים, אשר מבחינים את המטאל מיתר זרמי הרוק הפופולריים בישראל. כבר בשנות ה-80 ניתן למצוא להקות כמו Salem, אשר הוקמה על ידי זאב טננבוים. להקה זו שהושפעה מסצנת ההמטאל הקיצוני החלה לשלב אלמנטים מזרחיים עם דום מטאל. שפת השירה הייתה אנגלית, באופן כמעט בלעדי. קלטת הדמו שלהם נשלחה ללהקת הבלאק מטאל הנורווגית מייהם, דבר שסלל את דרכה של סיילם אל הסצנה העולמית. ניתן לראות בסיילם את אחת המייסדות של האוריינטל מטאל. במקביל, להקת אלמנה שחורה שקמה ב-1984 לקחה את המטאל לכיוון שונה: שפת השירה הייתה עברית וסגנון הנגינה יותר הזכיר את הגלאם מטאל. אלי זולטא שהיה תחילה גיטריסט הלהקה, הפך בהמשך לסולן.

שנות ה-90 מאופיינות בין היתר בהשפעות של הגל החדש של ההאבי מטאל האמריקאי (New wave of American heavy metal) ובעליה מסיבית של יוצאי ברית המועצות לשעבר, אשר הביאו איתם בין היתר את תרבות הרוק הכבד וההבי מטאל הקלסי. עולים צעירים הכירו להקות כמו אריה ומטאליקה שהיו בשיא הפופולריות שלהן באותן השנים. שנות ה-90 מאופיינות בפריחתן של להקות חדשות כמו Clapsodra ואורפנד לנד ב-1991, מלכאש ב-1993, Bishop of Hexen ב-1994, להבות ב-1995, דיסטורטד ב-1996, ערפל ב-1997, Arallu (Arallu) ובצפר ב-1998^[4]. שירת הגראולינג והשפה האנגלית קיבלו מקום נכבד בסצנת המטאל המקומית, והבחינה את הז'אנר באופן מובהק מהרוק הכבד, אשר העדיף שירה נקיה ושפה עברית. הלהקות ניגנו לרוב מול קהל מצומצם יחסית במועדונים. הם הקליטו אלבומים, אשר שווקו בקלטות ודיסקים במקביל להופעות חיות. חלק מהלקות יצאו לסביב הופעות מחוץ לישראל. חלק מהלהקות הוחתמו על לייבלים בינלאומיים. המאפיינים הייחודיים של אוריינטל מטאל זיכו להקות כמו אורפנד לנד בפופולריות רבה בקהילה הבינלאומית. שיטות ווקליות קיצוניות כמו גרואלינג וסקרימינג הפכו נפוצות, במקביל לשימוש בשירה נקיה בשפה האנגלית.

שנות ה-2000 הביאו איתן דור נוסף של להקות מטאל מסגנונות מגוונים. כך ניתן לציין את Bartholomeus Night, וThe Fading שהוקמו ב-2000, את Winterhorde ו-Eternal Gray שקמו ב-2001, את להקת Desert שקמה ב-2002, את Amaseffer שהוקמה ב-2004,את Prey For Nothing וAcropolis שהוקמו ב-2005, את Ferium שהוקמה ב-2006, את Dukatalon שקמה ב-2007, את System Divide ו-Orpheus Blade שהוקמו ב-2008 ואת Distorted Harmony שהוקמה ב-2009. להקת Shreadhead הוקמה ב-2009 כלהקת קאברים של סלייר ומגדת'^[5], והפכה לעצמאית רק כעבור שנתיים. להקת רוק Soul Enema^[6] שהוקמה ב-2001 כללה אלמנטים מזרחיים ומערביים. ב-2014 הצטרפה אליה נועה גרומן^[7] שהפכה בהמשך למוכרת בסצנה הישראלית. רבות מהלהקות הוחתמו על לייבלים בינלאומיים והחלו לשווק דיסקים באופן מסחרי. שירה נשית, לרבות גרואלינג נפוצה בסצנה הישראלית.

גם בעשור השני של המאה ה-21 קמו להקות משפיעות. ביניהן ניתן למנות את Hammercult שהוקמה ב-2010, את Ma'anish, Tomorrow's Rain ו-Sinnery^[8] שהוקמו ב-2011. ב-2014 יוסי סאסי עזב את אורפנד לנד ועבר לקריירת סולו בסגנון המשלב אוריינטליות עם מוזיקת רוק ומטאל. באותה שנה נועה גרומן הקימה את להקת Scardust וב-2016 הקימה את להקת Hellscore בה זמרים שונים (שחלקם שרים גם בהרכבים אחרים) מבצעת גרסאות כיסוי לשירי מטאל בגרסת אקפלה. להקת Stormbound קמה ב-2017, וב-2019 קמה Her Last Sight. תעשיית המוזיקה הכבדה החלה להשתמש בפלטפורמות אינטרנטיות כגון Youtube, Spotify או Bandcamp לצד הופעות חיות במועדונים. רשתות חברתיות הפכו למדיה בה מוזיקת המטאל מופצת, ולפלטפורמה העיקרית בה מפרסמים הופעות ופסטיבלים.

מגפת הקורונה בישראל ובעולם כולו הובילה לצניחה בהיקף ההופעות, עקב סגרים מתמשכים וחשש להידבקות במחלה. עם זאת, הסצנה החלה להתאושש לאחר הפצת החיסון נגד קורונה בהגבלות התו הירוק. הגבלות אלו הוסרו לאחר מספר חודשים.

בתחילת העשור השלישי של המאה ה-21 רשת האינטרנט הפכה לכלי מרכזי עבור מוזיקת המטאל, בדומה לסגנונות מוזיקליים אחרים. להקות רבות מעלות אלבומים לפלטפורמות מוזיקליות, מפרסמות תאריכים להופעות עתידיות, מוכרות כרטיסים להופעות ועושות משלוחים של מוצרים פיזיים כמו דיסקים, חולצות וכדומה דרך אתריהן. קליפים חדשים לשירים מקוטלגים מראש מתוך מטרה להיות מוצגים באתרי שיתוף וידאו, כמו יו-טיוב. מספר רב של פסטיבלי מטאל מאורגנים במהלך השנה. רובם מועברים במועדונים קטנים ובינוניים. מספר הופעות גדולות יותר מועברות במתחמים כמו רדינג 3, B - SIDE והוואנה מיוזיק קלאב.

מספר להקות מטאל ישראליות השתתפו בפסטיבל ואקן, הנחשב לאחד מפסטיבלי המטאל הגדולים בעולם. אורפנד לנד השתתפה בפסטיבל מספר רב של פעמים. בנוסף, להקות ישראליות נותנות הופעות בהיקף של כ-10–20 דקות בפסטיבל. כך לדוגמה ב-2008 הופיעה להקת The Fading^[9], ב-2011 הופיעה להקת האמרקלט, ב-2017 להקת Eternal Struggle^[10], ב-2018 להקת Shiran^[11], ב-2020 להקת Walkways^[12] וב-2022 השתתף בו ההרכב המוזיקלי Scardust^[13].

חלק מהלהקות ישראליות המופיעות בחו"ל הפיצו את סגנון האוריינטל מטאל, אשר זוכה לפופולריות באמריקה ואירופה. כך ניתן לציין להקות משפיעות כמו מלכאש, Salem ואורנפד לנד המוכרות בסגנון זה. בנוסף, ניתן ציין גם את להקת חלאס הישראלית, אשר הורכבה מערבים ישראלים ושיתפה פעולה עם אורפנד לנד. בנוסף לעולם המערבי, להקות אוריאנטל מטאל ישראליות מוכרות בעולם הערבי. בחלק מהמקומות האזנה לאורפנד לנד אסורה על ידי השלטונות^[14].

במקביל לפעילות בישראל חלק מהלהקות הישראליות נוהגות לארגן סבבי הופעות, בעיקר באירופה. להקות כמו Matricide^[15], Subterranean Masquerade^[16], או Arallu^[17] מארגנות סבבי הופעות על בסיס שנתי, במספר מדינות.

תחנות הרדיו בישראל ממעטות להשמיע מוזיקת מטאל מקומית. עם זאת, ניתן לשמוע לעיתים מוזיקת מטאל, במסגרת שידורי רדיו באינטרנט של תחנת רדיו זה רוק. תוכנית רדיו "מת על מטאל" לעומת זאת, מתמקדת דווקא במוזיקת המטאל והיא נותנת במה גם ללהקות מקומיות. התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי במתכונת שבועית, וניתן למצוא את הקלטות התוכנית בספוטיפיי ובאתר התוכנית. התוכנית מרבה לסקור את הסצנה הישראלית, ולהזמין אמנים שונים מישראל ומחו"ל להתראיין.

הקהל מאזיני המטאל אינו אחיד מבחינת גיל ומין. הופעות מטאל חיות מתקיימות לרוב במועדונים בגודל שונה, בעיקר בתל אביב, אך גם בירושלים, חיפה, ובאר שבע. מועדונים המרבים לארח הופעות מטאל הם מועדון "גגרין" בתל אביב ומועדון הוונדרבאר בחיפה. הקהל משתתף אקטיבית בהופעות חיות, בדומה להופעות בחו"ל. ניתן לראות בקהל הד באנגינג, פוגו וקראוד סרפינג.

בתל אביב ניתן למצוא חנויות הפונות לקהל המטאליסטים, המשווקות אביזרי אופנה בסגנון אופנת מטאל, לרבות חולצות עם סמלי להקות, דיסקים, פוסטרים, דגלים ותקליטי ויניל. קיים בר בשם "רבל" אשר משמיע מוזיקת מטאל, ומארח מדי פעם ירידים בהם חברי להקות מקומיות מוכרים אביזרים שונים. בנוסף, אביזרים עם סמלי הלהקות המקומיות נמכרים במקביל להופעות חיות, בירידים הסמוכים למקום ההופעה.

חברת ההפקה מטאליסט הפקות מוציאה בין היתר את "מגזין מטאליסט" אשר סוקר את הסצנה העולמית והסצנה המקומית. חלק מהכתבים במגזין הם חברי להקות בעצמם, כדוגמת יותם אבני, סולן להקת Prey For Nothing.