התלמוד הבבלי הוא כספר חתום בפני קורא לא מנוסה, הן מבחינת מבנה העמוד והספר, הן מבחינת היחס בין התכנים השונים שבעמוד, ובעיקר בגלל השפה הארמית והתוכן ההלכתי. החיבור מתייחד בכך שנשמר בלשון מקורית - ככל שהמסורת יכלה להבטיח זאת - שאינה מובנת באופן טבעי לאדם מהעת החדשה, וכן הוא עוסק בנושאים רבים ומגוונים החובקים את כל רובדי החיים של האדם וממילא יוצרים השפעה ישירה ומעשית על חייו של הלומד.

ערכים מורחבים – תלמוד, תלמוד בבלי, דרכי לימוד בתלמוד, פרשנות התלמוד הבבלי, דפוסי התלמוד

התלמוד הוא ספר הנסוב סביב ששת סדרי משנה, ועל כן חלוקת התוכן שלו מקבילה לזו של המשנה - שישה "סדרים" העוסקים בתחומים רחבים שונים (זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים וטהרות), כל "סדר" מכיל מסכתות שונות, העוסקות בנושא מסוים מתוך התחום הכללי בו עוסק ה"סדר". המסכת במקורה היא אוסף משניות, והתלמוד הוסיף תוכן סביב כל משנה. אם כך תוכן התלמוד בנוי מיחידות לימודיות על כל קטע משנה. גודלה של יחידה כזו משתנה, ובמקרים מסוימים יכול להגיע לכמה שורות ועד כמה דפים.

ערך מורחב – צורת הדף

התלמוד נדפס במהדורות שונות לאורך ההיסטוריה, אך כיום קיימת בלעדיות כמעט מוחלטת למהדורת ש"ס וילנא. במהדורה זו, שזכתה לכינוי 'צורת הדף', המשנה והתלמוד (1) מופיעים בחלקו המרכזי של הספר; סביבם פירוש רש"י (2) והתוספות (3)^[1]; בחלק מהמסכתות פירוש נוסף של אחד מהראשונים (כגון רבנו גרשום או רבנו חננאל) (4); ומקורות ביבליוגרפיים: "עין משפט" מאת רבי יהושע בועז (5) - המפנה לספרי הפוסקים המרכזיים (משנה תורה לרמב"ם, ארבעה טורים ושולחן ערוך), "תורה אור" (לצד מקטע 1) המפנה למיקום המדויק בתנ"ך של פסוקים המופיעים מעת לעת בתלמוד, ו"מסורת הש"ס" (6) - המפנה לסוגיות ודיונים מקבילים או דומים במקומות אחרים בתלמוד.

באף אחת מהמהדורות המסורתיות אין פיסוק בתלמוד^[2], ורק במהדורות שיצאו בשלהי המאה ה-20 הוחל לפסק את התלמוד^[3].

על מנת לציין מקורות בתלמוד כותבים את שם המסכת, הדף והעמוד (א' או ב'). העמוד מצוין בכמה שיטות מקובלות: הזכרת שם המסכת והדף, ולאחר מכן נקודה אחת לציון עמוד א' (.) ושתי נקודות לציון עמוד ב' (:). אפשרות אחרת היא לסמן את העמוד בראשי תיבות: ע"א או ע"ב. ואפשרות שלישית היא כתיבת א' או ב'.

לדוגמה: על מנת לציין את העמוד הראשון בתלמוד יש לכתוב: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ב' (ומכאן כמה אפשרויות:) .\ע"א\א'.

בתלמוד, המילה או הביטוי שבפתיחת המאמר מאפיינים את מקור הציטוט:

• תנן - (=שנינו). ציטוט ממשנה (מקור תנאי).
• תנו רבנן - (=שנו חכמים). מונח המשמש פתיחה לציטוט מברייתא או תוספתא (מקור תנאי).
• תניא - (=שנויה). מונח המשמש פתיחה לציטוט מברייתא (מקור תנאי).
• איתמר - (=נאמר). פתיחה לדיון הלכתי, על פי רוב מדברי אמוראים.
• גופא - (גוף העניין). פתיחה לדיון מורחב בנושא שהובא קודם לכן באופן צדדי.
• אמר מר - (=אמר אדון) - פתיחה לדיון בציטוט שהובא לפני כן ממשנה או ברייתא.

• מאי בינייהו - (=מה ביניהם?) שואלים מה ההבדל (ההלכתי) בין שתי דעות שנראות דומות.
• מאי טעמא - (=מה הטעם?) (הסיבה) - (לעיתים בראשי תיבות: מ"ט).
• מנא הני מילי - (=מהיכן אלו הדברים?). מהו המקור המקראי או הלימודי להלכה.
• מאי נפקא מינא - (=מה יוצא מזה?) - כלומר מה מאמר זה בא לחדש לנו, מה ההבדל המעשי בין שתי דעות רעיוניות.

• בשלמא - (=שלום לפי... אבל לפי...) - פתיחה לקושיא שמסתדרת עם דעה אחת אך סותרת את הדעה השנייה.
• הא גופא קשיא - (=זו עצמה קשה) - הצבעה על סתירה פנימית בדבר הלכה.
• מתיבי - (=משיבים) קושיא ממקור הלכתי סמכותי יותר (ממשנה או ברייתא על אמורא, או מהמקרא על תנא).
• ורמינהו - (=והטל^[4] אותם). סתירה בין מקורות הלכתיים שווים (מברייתא על ברייתא מפסוק על פסוק).
• מתקיף - קושיא מסברה.

• איבעיא להו - (=נשאלה להם), פתיחה לדיון בעל שני צדדים לפסיקה, עם סברות לשתי הדעות.
• תנא כוותיה - (=תנא כמוהו). הבאת מקור תנאי לדעת אמורא.
• תא שמע - (=בוא ושמע) (ת"ש בראשי תיבות), פתיחה להבאת מקור תנאי לשם ראיה, קושיא, תשובה ועוד.
• שמע מינה (=מבינים מכך) (ש"מ בראשי תיבות) - פתיחה להבאת ניסיון הוכחה; סיכום לקבלת ההוכחה.
• כתנאי - הבאת מחלוקת תנאים שנחלקו במחלוקת שנחלקו בה אחר כך אמוראים.
• לימא/נימא כתנאי (=יאמר כתנאי) - ניסיון להבאת מקור תנאי שנחלקים בו תנאים במחלוקת אמוראים.
• מסתברא - (=מסתבר). סיוע הגיוני מסברה לדעה.
• חסורי מחסרא והכי קתני - (=חסור חסרה [המשנה] וכך שונה). המקור התנאי משובש וחסר בו חלק, ולכן יש צורך לשנות את הקטע ולהוסיף לו מילים.
• איכא דאמרי ... ואיכא דאמרי - (=יש אומרים ויש אומרים). ניסוח למחלוקת עם שתי דעות לפחות או לציון גרסה נוספת של הסוגיה.
• איבעית אימא - (=אם תרצה תאמר). פתיחה להבאת תירוץ אחד מבין כמה.

• עדין שטיינזלץ, מדריך לתלמוד, כתר ספרים.

• מושגי יסוד בתלמוד מאתר "דעת"
• שבעלפדיה - מפעל משנה תורה האנציקלופדי.
• פורטל ה"דף היומי"