מורינגה מכונפת (שם מדעי: Moringa oleifera; "מורינגת השמן") הוא מיןעץ בסוגמורינגה. המורינגה כלולה במשפחת המורינגיים, המכילה סוג יחיד עם 14 מינים.[2] זהו עץ טרופי שמסוגל לגדול מהר עם מעט מים ולשרוד בתנאי בצורת.[3] כל חלקי העץ אכילים ומהווים מקור מזון חשוב באזורים טרופיים וסוב-טרופיים בעולם.
תיאור ותפוצה
עץ המורינגה הוא עץ נשיר מותנה[4] בעל מבנה אוורירי. לעץ קצב צימוח מהיר, והוא יכול להגיע לגובה של כ-10 מטרים ולקוטר גזע של כחצי מטר.[2] לחלק מסוגי המורינגה, גזע שתחתיתו מעובה וחלקו העליון דק. העץ בעל תפרחותלבנותריחניות הדומות לפרחיה של משפחת הקטניות. עונת הפריחה בישראל היא בחודשים נובמבר עד מרץ.[2] תרמילי העץ בבשלותם דומים לכרעי עוף המכונים באנגלית drumstick ומשמעותם מקל תיפוף. ייתכן שבשל כך, בארצות דוברות אנגלית העץ כונה Drumstick tree, עץ מקלות התיפוף.[4]
גם בארץ מגדלים מורינגה, ומייצרים, משווקים ואף מייצאים את תוצריה. מטעי מורינגה קיימים בכפר חיים, בקיבוץעין השופט, במושב גני טל, בערבה ובשרון. בגידול חקלאי מקובל לגזום את העצים בכל שנה לגובה של 1–2 מטרים, כדי להקל על תהליך הקטיף.[2]
באזורים טרופיים וסובטרופיים ברחבי העולם קיים שימוש נרחב במורינגה כצמח מאכל ומרפא.[2] כל חלקי העץ הם אכילים.[3]עלי המורינגה נאכלים טריים או מבושלים וטעמם מעט מריר וחריף. לעלים הירוקים ניחוח דק, המזכיר עדשים או בוטנים. ניתן גם לייבש את העלים, לטחון אותם לאבקה ולהוסיף אותה למרק או רטבים.[2] פרחי המורינגה אכילים גם הם ובטיגון קל טעמם מזכיר פטריות. ניתן להכין מהצמח גם חליטה. המורינגה מניבה תרמילים גדולים וארוכים אותם ניתן לבשל ברטבים ומרקים. ניתן לאכול את התרמילים הצעירים לאחר בישול קצר במים. בתוך התרמילים זרעים, הניתנים לאכילה לאחר בישול או קלייה קצרים, והמזכירים בטעמם אפונת גינה. מהזרעים ניתן למצות גם שמן.[2] גם שורשי המורינגה נאכלים, וטעמם מזכיר חזרת חריפה.
לעץ המורינגה ישנם שימושים רבים ברפואה המסורתית.[6] כל חלקי העץ: העלים, הזרעים, קליפת הגזע, השורשים, השרף והפרחים משמשים באופן נרחב ברפואה המסורתית.[7]מיצוי מעלי העץ משמש למניעת תת-תזונה ולהגברת ייצור חלב-אם אצל אמהות מיניקות.[8] מהזרעים היבשים של הצמח מפיקים את שמן המורינגה שעל שמו נקרא הצמח: מורינגה אוליפרה - מורינגת השמן. הזרעים והשמן משמשים במוצרים מסחריים לעידון העור ולהזנת שיער. זרעי המורינגה מכילים חומצה בהנית, behenic acid, הנקראת כך כנראה בעקבות הפקתו משמן המורינגה אשר שמו הקדום הוא שיבוש מפרסית על פי שימוש השמן בחודש האחד-עשר של הלוח הפרסי (בהמן).[9] גם ברפואה העממית ההודית אַיוּר וֶדַה קיים שימוש נרחב במורינגה.
המורינגה ותוצרים ממנה משווקים כיום בישראל ומחוצה לה כמוצרי טבע, תוספי מזון וכמוצרים לרפואה החלופית, ולקוסמטיקה. זאת בעקבות מסע שיווק בשיטת הפירמידה החל משנת 2005, למכירת המורינגה כתוסף מזון בעל סגולות רפואיות נרחבות. משווק זה הציג את העץ כ"עץ הפלאים" או "עץ הניסים" וסיפק חומרי פרסום ובהם טענות על אימוץ העץ ותוצריו בידי מדינות עולם שלישי, וטענות על הצלחתו ושימושיו בטיפול במחלות כמו סרטן, אסתמה, אי ספיקת כליות וסוכרת.[10][11][דרוש מקור: המקור הקיים אינו ממוקד מספיק]
שימושים רפואיים
מבין חלקי העץ השונים, מיצויים מהעלים מכילים את הפעילות האנטי-אוקסידנטית הגבוהה ביותר.[7] מספר מחקרים שנעשו על הבטיחות בשימוש במיצויים שכאלה הצביעו על רמה גבוהה של בטיחות, ולא נצפו תופעות שליליות במחקרים שנערכו על בני-אדם.[7] נכון לשנת 2015, פורסמו חמישה מחקרים בבני-אדם על אבקה מעלים מיובשים. מחקרים אלה הדגימו הפחתה בהיפרגליקמיה ועודף שומנים בדם.[7] מחקרים אחרים מציעים יתרונות רפואיים נוספים של המורינגה, כמו הגנה על רקמות בגוף (כבד, כליות, לב, אשכים וריאות), הפחתת כאב, הפחתת כיבים והפחתת יתר-לחץ דם.[7] המורינגה מסתמנת גם כאנטי-אוקסידנטית ובעלת השפעות חיסוניות.[7] המורינגה מהווה צמח מרפא יעיל בטיפול באסתמה, דיזנטריה וסרטן המעי.[12] קיימות גם עדויות ראשוניות לאפקטיביות של המורינגה בטיפול ובמניעה של סוכרת, סרטן ומחלות לב קרדיו-וסקולאריות.[8][13] האפקטים הביולוגיים של המורינגה מיוחסים למגוון רחב של פוליפנולים וחומצות פנוליות המצויים בה.[7]
^פרסום על המורינגה בידי זיג'ה, חברתו של קנת בריילספורד, המשווק הראשון של המורינגה ותוצריו. פרסום זה ודומים לו נועדו לסייע להפצת ומכירת המוצרים תחת שמות שונים, וחברות הפצה שונות. הטענות המובאות בו משמשים גם בידי חברות אחרות המפיצות את המורינגה ותוצריה כיום. (אנגלית, קובץ PDF, אתר השיווק של זיג'ה ומפיציו)
.jpg)
