מוסטפא ספואן נולד באלכסנדריה והיה בנו של מורה וחבר באיגוד מקצועי, אשר בשנת 1924 נכלא למשך מספר שנים בשל פעילותו. לאחר שלמד פילוסופיה באלכסנדריה, ולא הצליח להתקבל לאוניברסיטת קיימברידג' לאחר המלחמה, החל ספואן ללמוד פילוסופיה בפריז בשנת 1946. לאחר שהחל אנליזה עם מארק שלומברגר (אנ'), הוא עבר הכשרה אנליטית אצל ז'אק לאקאן בשנת 1949.
כך כתבה אודותיו ההיסטוריונית ופסיכואנליטיקאית אליזבת' רודינסקי, בעיתון הצרפתי הידוע Le Monde בתאריך 15 בנובמבר 2020, סמוך לפטירתו: "[ספואן] היה ידוע ומכובד בקרב העולם דובר-האנגלית ובאמריקה הלטינית, כמו גם בצרפת והעולם הערבי, [הוא היה] מחברן של עשרות עבודות חשובות בתאוריה והפרקטיקה הפסיכואנליטית."[2]
Études sur l'Œdipe: introduction à une théorie du sujet, 1974
La sexualité féminine dans la doctrine freudienne, 1976
L'échec du principe du plaisir, 1979. Translated by Martin Thom as Pleasure and being: hedonism, from a psychoanalytic point of view, 1983.
Jacques Lacan et la question de la formation des analystes, 1983. Translated by Jacqueline Rose as Jacques Lacan and the question of psychoanalytic training, 1999
La parole ou la mort: comment une société humaine est-elle possible?, 1993. Translated by Martin Thom, with an introduction by Colin MacCabe, as Speech or death? Language as social order: a psychoanalytic study, 2002.
Four lessons of psychoanalysis, 2004
Why are the Arabs not Free? the politics of writing, 2007