בשנות ה-80 נחשפו בכפר ארבעה מקבצים של קברים, ובהם לפחות 70 מערות קבורה מימי הבית השני. בכניסה לאחד המערות נמצא ציור של מנורת שבעת הקנים, לצד כתובת בכתב העברי הקדום. תגליות נוספות מהכפר כוללות גלוסקמה ועליה חרות השם "שמעון ל[וי]" בכתב עברי. ממצאים אלו הובילו את החוקרים למסקנה כי במכמש התגוררו משפחות כהונה יהודיות עד מרד בר-כוכבא בראשית המאה השנייה לספירה.[3]
העת החדשה
מוחמאס הופיעה במרשם האוכלוסין העות'מאני של שנת 1596 כיישוב בנפת ירושלים תחת השם "מיח'מס". בכפר נמנו 24 משקי בית, כולם מוסלמים. הם שילמו מס קבוע של 33.3% על תוצרת חקלאית, כולל חיטה, שעורה, עצי זית, עצי פרי, עיזים וכוורות, בנוסף להכנסות מזדמנות, סך הכול 2,200 אקצ'ה.[4]
החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר במוח'מאס בשנת 1863, וציין כי לתוך בתי הכפר החדשים שובצו אבני גזית עתיקות. בנוסף, כתב כי ראה בכפר כ-30 בורות מים ואסמים חצובים בסלע, לצד חורבות של בניינים עתיקים.[5]
על פי מפקד שנערך בשנת 1931 על ידי שלטונות המנדט הבריטי, במוחמ'אס הייתה אוכלוסייה של 404 תושבים, ב-80 בתים.[דרוש מקור] משנת 1995 נכללים 870 דונמים משטח הכפר שהם 6.4% בשטח B ו-12,770 דונם (93.6%) בשטח C. קרקע מהכפר הופקעה לטובת שער בנימין, לסלילת כביש 60 וכביש 457 וכן 258 דונם שהופקעו לבניית בסיס צבאי ממזרח לכפר.[6]
