משה (מוּזִי) ורטהיים (18 בינואר 1930 – 31 באוגוסט 2016) היה איש עסקים ישראלי, בעל השליטה בחברות בתחום המזון, התקשורת, הנדל"ן והבנקאות, ובהן החברה המרכזית לייצור משקאות קלים זכיינית חברת קוקה-קולה בישראל, בנק מזרחי-טפחות ושידורי קשת.
ביוגרפיה
ורטהיים נולד בירושלים בבית דתי, ועד גיל 15 למד בישיבה. בגיל 17 התגייס לפלמ"ח.
לאחר שסיים את שירותו בצה"ל למד לתואר ראשון במחזור הראשון של הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. בזמן לימודיו עבד ביחידה הכלכלית של שירות הביטחון הכללי שפעלה נגד השוק השחור בתקופת הצנע.[1] לאחר שסיים את התואר החל בהתמחות בעריכת דין, תוך כדי שהוא לומד לתואר שני בפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטה העברית. שירת ב"מוסד", ושימש מנהל תחנה של המוסד בשווייץ ובאיטליה.
בשנת 1965 פרש מ"המוסד" והחל לעבוד בחברת התרופות אסיא כמנהל כספים ויצוא.
בשנת 1967 לקח חלק, יחד עם אברהם פיינברג, איל הון יהודי-אמריקני, בהקמת זכיינית חברת קוקה-קולה בישראל, החברה המרכזית לייצור משקאות קלים. בשנים 1973–1980 היה מנכ"ל החברה ומשנת 1980 שימש כנשיאה. בשנת 2001, לאחר מותו של פיינברג, רכש את מניותיו בחברה.
באמצע שנות ה-90 רכש מניות בזכיינית ערוץ 2, שידורי קשת, ולאחר שרכש מחיים סבן את חלקו בה, הוא החזיק ב-51% אחוזים מהחברה.
בשנת 1993 זכה ורטהיים בפרס התעשייה בקטגוריית המזון.
בשנת 1994 רכש כ-26% ממניות בנק המזרחי ובשנת 1997 רכש 25% נוספים, בשיתוף עם האחים עופר נכסים, ובהמשך החזיק ב-20% מבנק מזרחי-טפחות, אשר בבעלותו גם בנק אדנים למשכנתאות.
ורטהיים החזיק בנדל"ן במרינה בהרצליה, בחברת חיפושי הנפט שדות ים, בחברת ההשקעות זינגר-ברנע ובתחנת הרדיו באילת "קול הים האדום", ב-25.5% מחברת הנדל"ן אלוני חץ, וכן בחברת ברגר הולדינגס, בעלת השליטה בדש ני"ע, חברת הברוקרים הפרטית הגדולה בישראל.
בשנת 2004 רכש, באמצעות "החברה המרכזית לייצור משקאות קלים", את יצרנית מוצרי החלב "טרה".
בדצמבר 2005 ניצל ורטהיים את שליטתו בשידורי קשת על מנת לעכב שידור של תחקיר במסגרת התוכנית "עובדה" על אירוע של כמעט-תאונה בחברת ישראייר, וזאת לבקשת נוחי דנקנר, שחברת התעופה נמצאה בשליטתו. לאחר מכן פרסם מאמר ב"ידיעות אחרונות" ובו טען כי זו הייתה טעות מצד שידורי קשת לקנות את "עובדה".
בנובמבר 2012 מונה ורטהיים ליושב ראש זמני של בנק מזרחי-טפחות, במקום יעקב פרי, שהצטרף למפלגת יש עתיד.[2]
ורטהיים עמד בראש עמותת "דע אמת", הנהנית מתרומות של החברה המרכזית לייצור משקאות קלים.[3]
היה חבר מרכז הליכוד, אולם לפי תחקיר, היה מקורב במקביל לאריאל שרון, אהוד אולמרט, יעקב פרי ואהוד ברק. בעבר אף תרם למערכת הבחירות של אהוד ברק ושל מפלגת העבודה.
ורטהיים היה נשוי לחסיה לבית שוורץ, צאצאית של הראש"ז ומפיקת דיבוב בטלוויזיה החינוכית, ולהם שני ילדים.[4] בשנותיו האחרונות התגורר במתחם "סי אנד סאן" שבצפון תל אביב.
את שרביט הניהול של עסקיו העביר ורטהיים לילדיו דודי ודרורית עוד כשהיה בפעילות מלאה. ורטהיים בחר בבנו דודי כממשיך דרכו העיקרי, וב-2012 העביר לידיו 63% ממניות החברה המרכזית למשקאות; לבתו דרורית העביר את 37% הנותרים.
קישורים חיצוניים
- ורטהיים משה (מוזי), באתר הפלמ"ח
- אסנת כותן, אני לא דון קישוט, באתר nrg, 8 באפריל 2005
- רונית מורגנשטרן, הזהב השחור של מוזי ורטהיים, באתר nrg, 7 במאי 2008
- אילנית חיות, לי-אור אברבך וטלי ציפורי, דרכו של מוזי ורטהיים מהמוסד לפסגת העושר הישראלי, באתר גלובס, 16 בינואר 2012
ערן אזרן, אורה קורן, מוזי ורטהיים, בעל השליטה בקוקה קולה ובבנק מזרחי, מת בגיל 86, באתר TheMarker, 31 באוגוסט 2016- נעמה סיקולר, מטבע ועד קוקה קולה: הטייקון שלא רצה מטוס פרטי, באתר כלכליסט, 1 בספטמבר 2016
הערות שוליים
- ^ יוסי מלמן, דן רביב, מלחמת הצללים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2012, פרק שני
- ^ מוזי ורטהיים: מעורב בהחלטות בערוץ 2, באתר TheMarker, 3 ביולי 2008
- ^ נתי טוקר, איש סודו של נתניהו קיבל חצי מיליון שקל מעמותה של ורטהיים שפעילותה אפסית, באתר TheMarker, 29 בפברואר 2016
- ^ הדס מגן, שלומית לן, כך מנסה מוזי ורטהיים למנוע מאבקי ירושה עתידיים בין ילדיו, באתר גלובס, 4 באפריל 2013
