בעיר פעל רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, המפורסם בכינויו "השרף ממוגלינצא", מחשובי אדמו"רי פולין בתקופתו. אחריו כיהן באדמו"רות בעיר בנו רבי אברהם יהושע השל שפירא (–כ"ו בסיון תרל"ח, 1878) ואחריו בנו רבי אבי עזרא זעליג.
ב-8 בספטמבר 1939 נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ואלו החלו בביצוע מעשי התעללות והשפלה ביהודיה, תוך שריפת בית הכנסת העתיק בעיירה, והסבת בית המדרש המקומי לאורוות סוסים.
כ-4,000 יהודי העיירה, ובהם כ-1,500 פליטים מלודז', רוכזו בגטו שהוקם בה, בו פרצה מגפת טיפוס הבהרות. בינואר 1941 הובאו לגטו שבעיירה יהודים נוספים מהסביבה.
בסוף פברואר 1941 גורשו יהודי גטו מוגיילניצה לגטו ורשה. מספר יהודים מהגטו שניסו להסתתר בסביבת העיירה נתפסו, ונרצחו במקום.
לקריאה נוספת
ישראל זונדר (עורך), ספר יזכור מוגיילניצה-בלנדוב, בהוצאת ארגון יוצאי מוגלניצה ובלנדוב בישראל, תל אביב, 1972
