בארצות הברית ובהודו נמצאים מרבית דוברי אנגלית כשפת אם – בארצות הברית ישנם 283 מיליון דוברי אנגלית ובהודו ישנם 125 מיליון דוברי אנגלית. ישנם גם 108 מיליון דוברי אנגלית בפקיסטן, 79 מיליון דוברי אנגלית בניגריה ו־64 מיליון דוברי אנגלית בפיליפינים.[3] כאשר נכללים גם האנשים שדוברים אנגלית כשפה שנייה, ההערכות לגבי מספר האנגלופונים שונות באופן מהותי – מ־470 מיליון אנשים ברחבי העולם ליותר מ־2 מיליארד. נכון לשנת 2012 הנתונים מהודו מעידים כי להודו יש את האוכלוסייה דוברת האנגלית השנייה בגודלה בעולם – בסביבות 10% מאוכלוסיית הודו (כ־125 מיליון אנשים), ולפי ההערכות בינתיים מספר דוברי האנגלית בהודו הכפיל את עצמו פי ארבע נכון ל־2022.[4] השפה האנגלית היא השפה המדוברת ביותר ברחבי העולם אם משלבים את כמות האנשים שדוברת אנגלית כשפת עם כמות האנשים שאינם דוברי אנגלית כשפת אם.
אנגליה ואזור השפלה הסקוטית הן האזורים בהם התפתחה במקור השפה האנגלית, והצורה המודרנית של השפה האנגלית התפשטה בהדרגה ברחבי העולם החל מהמאה ה-17, תחילה תחת ההשפעה העולמית של הממלכה המאוחדת, ובעת האחרונה תחת השפעת התרבות האמריקאית. בסיוע כל סוגי המדיה המודפסת והאלקטרונית שנוצרות בעיקר במדינות הללו, השפה אנגלית הפכה לשפה הבינלאומית הדומיננטית ביותר ולשפת הלינגואה פרנקה באזורים רבים בעולם וכמו גם בתחומים מקצועיים מסוימים כגון מדע, ניווט ומשפטים. בריטניה נותרה המדינה דוברת האנגלית הגדולה ביותר באירופה.
אנגלית היא שפת האם העיקרית המדוברת במספר מדינות וטריטוריות ברחבי העולם. חמש מהמדינות עם מספר דוברי האנגלית הגדול ביותר ברמת שפת אם מכונות לעיתים מדינות "הליבה של האנגלוספירה".[5][6][7] מדינות אלו הן ארצות הברית (בה ישנם לפחות 231 מיליון דוברי אנגלית כשפת אם), הממלכה המאוחדת (בה ישנם לפחות 60 מיליון דוברי אנגלית כשפת אם), קנדה (בה ישנם לפחות 19 מיליון דוברי אנגלית כשפת אם), אוסטרליה (בה ישנם לפחות 17 מיליון דוברי אנגלית כשפת אם), וניו זילנד (בה ישנם לפחות 4.8 מיליון דוברי אנגלית כשפת אם). אנגלית היא גם השפה הדומיננטית העיקרית באירלנד. אנגלית מדוברת גם על ידי רוב האוכלוסייה כשפה שנייה במדינות כמו דנמרק, גרמניה, הולנד, סלובניה ושוודיה.
להודו יש את המספר הגדול ביותר של דוברי אנגלית כשפה השנייה, לפי הערכה משנת 2004 של דייוויד קריסטל אם לוקחים בחשבון גם את דוברי השפה האנגלית ברמת שפת אם וגם את אלו שדוברי אנגלית שלא ברמת שפת אם, הודו מכילה יותר אנשים שדוברים או מבינים אנגלית מאשר בכל מדינה אחרת בעולם. עם זאת, ישנם דעות שונות לגבי האמיתות קביעותיו של קריסטל. בפקיסטן לדוגמה השפה האנגלית היא השפה הרשמית השנייה אחרי אורדו כתוצאה מהתקופה בה המדינה הייתה תחת שלטון בריטי (ראג'). סרי לנקה והפיליפינים משתמשות בשפה האנגלית כשפתן הרשמית השלישית והשנייה אחרי סינהלית, טמילית, ופיליפינית, בהתאמה.
אף על פי שלממשל הפדרלי האמריקני לא הגדיר מעולם שפה רשמית עבור ארצות הברית, בפועל לשפה האנגלית יש מעמד רשמי ב-32 מתוך 50 הממשלים של מדינות ארצות הברית.[9][10] יתרה מזאת, לפי חוק הלאום של ארצות הברית, תהליך ההפיכה של אדם לאזרח ארצות הברית חייב להיות כרוך בכך שאותו האדם יצליח לעבור בהצלחה מבחן מיומנות בסיסית בשפה האנגלית.
מכיוון שהשפה האנגלית מדוברת כיום בצורה כה נרחבת ברחבי העולם, היא נחשבת על ידי רבים כיום כ"שפה עולמית", ולשפת הלינגואה פרנקה של העידן המודרני,[11] ואף על פי שהשפה האנגלית היא אינה השפה הרשמית ברוב מדינות העולם, היא עדיין השפה הנפוצה ביותר בעולם שנלמדת כשפה זרה.[12] על פי אמנות בינלאומיות השפה האנגלית היא השפה הרשמית לתקשורת אווירונאוטית[13] וימית.[14] השפה האנגלית היא אחת מהשפות הרשמיות של האו"ם ושל ארגונים בינלאומיים רבים אחרים, כולל הוועד האולימפי הבינלאומי. זוהי גם אחת משתי השפות הרשמיות אשר משמשות אסטרונאוטים על סיפון תחנת החלל הבין-לאומית.
אנגלית נלמדת לרוב מדינות האיחוד האירופי, ונכון להערכה משנת 2012 מרבית האירופאים נוטים להעדיף את השפה האנגלית כשפה הרשמית במדינות האיחוד האירופי (67 אחוזים) על פני גרמנית (17 אחוזים), או צרפתית (16 אחוזים). בחלק ממדינות האיחוד האירופי שאינן דוברות אנגלית, ישנם גם אנשים רבים בקרב האוכלוסייה הבוגרת שטוענים כי הם מסוגלים לשוחח באנגלית – 90% בהולנד, 89% במלטה, 86% בשוודיה ובדנמרק, 73% בקפריסין, קרואטיה ואוסטריה, 70% בפינלנד, ומעל 50% ביוון, בלגיה, לוקסמבורג, סלובניה וגרמניה (לפי הערכה משנת 2012). נכון לשנת 2012, אם לא כוללים את האוכלוסייה האירופאית שדוברת אנגלית ברמת שפת אם, כ-38% מכלל האוכלוסייה האירופאית מדברת אנגלית שלא ברמת שפת אם.[15]
ספרים, מגזינים ועיתונים שנכתבים באנגלית זמינים לרכישה במדינות רבות ברחבי העולם, ואנגלית היא השפה הנפוצה ביותר בתחום המדעים כאשר לפי הערכה משנת 1997 של ה-Science Citation Index כ-95% מהמאמרים במאגר היו כתובים בשפה האנגלית, אף על פי שרק מחציתם נכתבו על ידי אנשים שהגיעו ממדינות דוברות אנגלית.
בתחום ההוצאה לאור, הספרות האנגלית היא מהדומיננטיות ביותר בעולם (לפי הערכה משנת 2011 היה מדובר באותה העת בכ-28% מכל הספרים שפורסמו בעולם באותה העת), והשפה האנגלית היא מהשפות הדומיננטיות ביותר בעולם שמדובר בתוכן האינטרנטי (לפי הערכה משנת 2011 היה מדובר באותה העת בכ-30% מתוכן האינטרנט, אשר מהווה ירידה של כ-50% בהשוואה לדומיננטיות של השפה האנגלית בתוכן האינטרנטי בשנת 2000).
לשימוש ההולך וגובר בשפה האנגלית בעולם הייתה השפעה רבה גם על שפות רבות אחרות ברחבי העולם, מה שתורם אף במקרים מסוימים לשינוי שפה ואף להיכחדות של שפות,[16] ולמגמה אשר נחשבת על ידי רבים כסוג של אימפריאליזם לשוני.
^"Getting Real About the Anglosphere". 17 בפברואר 2020. ...from what might be called the "core" Anglosphere nations: Britain, Canada, New Zealand, Australia, and the United States;{{cite web}}: (עזרה)