מגנוס הראשון, דוכס בראונשווייג-לינבורג (בגרמנית: Magnus I, Herzog zu Braunschweig und Lüneburg; 1304 – 1369), היה דוכס בראונשווייג-לינבורג בין השנים 1344–1369.
ביוגרפיה
מגנוס נולד בשנת 1304, לאלברכט השני, דוכס בראונשווייג-לינבורג ולריקסה מוורלה, בתם של היינריך הראשון, נסיך מקלנבורג-גיסטרוב וריקיסה בירגרסדוטר.
בשנת 1318 מת אביו אלברכט השני, דוכס בראונשווייג-לינבורג, אולם מכיוון שמגנוס ואחיו ארנסט היו קטינים, ירש אחיהם אוטו המתון, דוכס בראונשווייג-לינבורג את כל הנחלות. לאחר שהתחתן מגנוס עם סופיה מברנדנבורג-שטנדאל שהייתה אחייניתו של לודוויג הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, עבר מגנוס בשנת 1333 להתגורר בזנגרהאוזן. בשנת 1444 מת אחיו אוטו המתון, ומגנוס וארנסט ירשו את נחלותיו, אולם ב-17 באפריל 1345 הם חילקו ביניהם את הנחלות.
בשנת 1346 פרצה מלחמה בין מגנוס לארכיבישוף מגדבורג, ובתמורה לסיוע מכר מגנוס את מרקיזות לנדסברג לפרידריך השני, מרקיז מייסן. אולם על אף הסיוע ניצח ארכיבישוף מגדבורג את מגנוס וכבש שטחים נרחבים מנחלותיו, ובעקבות כך השיגו ערי הדוכסות (ובעיקר בראונשווייג) יותר זכויות לעצמם. בשנת 1348 מסר הקיסר את לנדסברג והפלטינט של סקסוניה לברנהרד השלישי, נסיך אנהלט-ברנבורג, אולם הסכסוך ביניהם נפתר בדרכי שלום, על ידי שבנו של מגנוס - מגנוס התחתן עם קתרינה בתו של ברנהרד מאנהלט.
מגנוס ניסה לקבל את זכויות הירושה של נסיכות לינבורג שהייתה בידי בן דודו וילהלם השני, דוכס בראונשווייג-לינבורג, אולם וילהלם ניסה להוריש זאת לנכדיו מדוכסות סקסוניה, מה שהוביל לאחר מותו למלחמת הירושה של לינבורג, שנמשכה עד לשנת 1388. בשנת 1367 הצטרף מגנוס לדיטריך, ארכיבישוף מגדבורג, אלברכט, בישוף הלברשטט, ולדמאר, נסיך אנהלט, ואחרים למערכה נגד גרהרד מברג, בישוף הילדסהיים, אולם הם הובסו בקרב דינקלאר, ומגנוס נפל בשבי ונאלץ לפדות את עצמו בתשלום כופר.
בשנת 1369 מת מגנוס, ובנו מגנוס השני, דוכס בראונשווייג-לינבורג ירש את נחלותיו.
משפחתו
מגנוס התחתן עם סופיה מברנדנבורג-שטנדאל, בתם של היינריך הראשון, מרקיז ברנדנבורג-שטנדאל ואגנס מבוואריה, ממנה נולדו לו 8 ילדים:
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
