כוח שלישי, בפיקוד סא"ל עמוס ירון יועד להוות עתודה ולהתבסס באי במערך הגנתי לאחר ההשתלטות עליו.[3]חיל האוויר היה אמור למסך את האי ולהנחית את הכוחות.
המבצע
הצנחנים התאמנו לקראת המבצע בשארם א־שייח' משם הוטסו במסוקים מסוג סופר פרלון ("צרעה"). בתחילת המבצע תקפו את האי מטוסי קרב של חיל האוויר ולאחריו הנחיתו מסוקים את כוחות גדוד 202 וסיירת צנחנים. כוח הקומנדו המצרי, שנערך להגנה בעיקר מפני התקפה מן הים, ולא היה ערוך כראוי בלב האי, והופתע מהופעת הצנחנים. הקרב היה קשה, והקומנדו המצרי לחם היטב.[4] בשל התנגדות הכוח המצרי הפעיל המח"ט, חיים נדל את כוח העתודה, בפיקוד עמוס ירון שהונחת ממסוקים באי ותקף את עמדות המצרים.[5] הופעת כוח העתודה שברה את התנגדות כוח הקומנדו המצרי והקרב הוכרע.[6]
שתי טרפדות מצריות שהתקרבו לאי הותקפו על ידי מטוסי עיט וסופר מיסטר והוטבעו. בכך נגרמו למצרים הרוגים נוספים. אחד מהם היה מוקדם (סא"ל) חוסני חמאד, ששרת בחטיבת ספינות הטורפדו שפעלה בים האדום, ונהרג כשהוא על אחת הספינות שנפגעו. חמאד השתתף בכוח הימי שחסם את מיצר טיראן ב־1967 בפני השיט הישראלי. כן נפגעו במהלך הקרב גם מספר ספינות דיג אזרחיות שפעלו באזור, ואנשיהן נהרגו.[7] לצה"ל היו שלושה הרוגים - רב"ט חיים איסרוביץ, סמל ישראל בר לב וסרן יצחק (איקי) קוטלר – ושבעה פצועים. לחיל המצב המצרי באי היו שלושים הרוגים ו־62 שבויים.[8] הצנחנים השתלטו על האי ושהו בו 36 שעות.[9]
אחד השבויים, קצין מצרי, הוחלף תמורת שבוי ישראלי פצוע שעיניו נפגעו והיה חשש שיאבד את מאור עיניו.[10] רוב השבויים נשארו בישראל עד אחרי מלחמת יום הכיפורים והוחלפו ושוחררו בנובמבר 1973 במסגרת חילופי השבויים לאחר המלחמה.[11]
יומיים לאחר המבצע, ב־24 בינואר, התרחש באילת פיצוץ באחת ממשאיות הציוד שפונו מהאי שדואן במבצע, ונתקעו בחול כשירדו מדלת הנחתת אח"י בת שבע. חיילים מיחידות שונות, אנשי צוות הנחתת ופועלי מספנת חיל הים סייעו לחלצן. המשאית האחרונה שיצאה נתקעה בבור שנוצר בחול, והתפוצצה. הפיצוץ גרם למותם של 24 חיילים ואזרחים עובדי צה"ל ולפציעתם של רבים.
פריק אוול מוחמד פאוזי, מלחמת שלוש השנים 1970-1967 ספרו של גנרל 4 כוכבים בצבא מצרים, רמטכ"ל בתקופת מלחמת ההתשה ושר ההגנה בתקופת מלחמת יום הכיפורים. בהוצאת 'דאר אל־מוסתקבל אלערבי', קהיר, 1990 עמ' 290.
^רון זהר, סיפור מלחמה, הוצאת מערכות, 1988, עמודים 16–17, ”הוא היה ידוע כסוס־קרבות ותיק. תחילת דרכו הצבאית הייתה בצנחנים. במלחמת ששת הימים נטל חלק כמפקד מחלקת הצנחנים. במלחמת ההתשה הוא היה מפקד בפשיטה המוטסת על האי שדואן. כוח־הצנחנים שהגיע למקום במסוקים הסתער על חיל־המצב המצרי, קוטל באנשיו, הרס את המבנים הצבאים שבמקום ושוב בחזרה, כשהוא נוטל עמו למעלה משלושים שבויים.”