PROFILPELAJAR.COM

מבנה חברתי הוא ביטוי נפוץ בסוציולוגיה ובעיקר בתאוריה חברתית – אך בכל זאת, אינו מוגדר או מומשג באופן ברור (ג'רי וג'רי, 1991).

המושג "מבנה חברתי", כאשר משתמשים בו באופן כללי, מתייחס לישויות או קבוצות בעלי יחסים ברורים אחד כלפי השני, לתבניות התנהגות יציבות יחסית ולמערכות יחסים בתוך מערכות חברתיות, או למוסדות חברתיים ונורמות הנהפכים למוטמעים בתוך מערכות חברתיות באופן בו הם מעצבים את התנהגותם של "האנשים הנמצאים בתוך אותן מערכות חברתיות.

ראיית המבנה החברתי כ"מערכות יחסים בין ישויות או קבוצות נפרדות" או כ"תבניות התנהגות סבילות ויציבות יחסית של מערכות יחסים" מדגישה את הרעיון האומר כי החברה מקובצת לקבוצות הקשורות אחת לשנייה מבנית או למערכות של חוקים בעלי פונקציות, משמעויות ומטרות שונות. דוגמה אחת למבנה חברתי היא הרעיון של "ריבוד חברתי", האומר כי החברה מופרדת לשכבות שונות בהתאם להבחנות חברתיות, כגון: מוצא אתני, גזע, מעמד ומגדר. יחס חברתי הניתן לאנשים ממבנים חברתיים שונים יכול להיות מובן על ידי התייחסות למקום הופעתם בשכבות החברתיות.

ראיית המבנה החברתי כ"מוסדות מוטמעים או נורמות המשנות את פעולותיהם של סוכנים חברתיים" היא חשובה, באשר דטרמיניזם מבני עשוי להתרחש כאשר פעולותיהם של אנשים וארגונים מכוונים חלקית על ידי המבנים הבסיסיים של המערכת החברתית. גישה זו הייתה חשובה בספרות האקדמאית עם עליית הסטרוקטורליזם, וכמו כן חשובה גם בהקשר הארגוני-מודרני, שכן מבנה הארגון עשוי לקבוע גם את גמישותו הארגונית, את מידת יכולתו להשתנות וגורמים רבים אחרים. בעקבות זאת, זהו נושא חשוב עבור נושא הניהול.

ניתן לראות במבנה חברתי כמרכיב יסוד חשוב במערכות חברתיות כדוגמת, המערכת הכלכלית, מערכת המשפט, המערכת הפוליטית, המערכת התרבותית ואחרים נוספים. משפחה, דת, חוק, כלכלה ומעמד – כולן מבנים חברתיים. המערכת החברתית היא מערכת-העל של אותם מערכות אשר מוטמעות במערכת החברתית.

היסטוריית רעיון המבנה החברתי

למבנה חברתי ישנה היסטוריה ארוכה במדעי החברה, ההולכת אחורה בזמן לדוגמה אל הפונקציונליזם של אישים כגון הרברט ספנסר, ניתוח מבנה המעמדות של קרל מרקס, או עבודתו של הסוציולוג הגרמני גיאורג זימל בן המאה ה-19 על מבנה חברתי כתבניות אבסטרקטיות המתפקדות הבסיס לאינטראקציה האנושית.

רעיון המבנה חברתי פותח רבות במאה ה-20. מרבית מהתרומות החשובות בתחום הגיעו מנקודת מבט סטרוקטורליסטית השואבת מהסטרוקטוריאליזם של קלוד לוי-שטראוס, מנקודות מבט פמיניסטיות או מרקסיסטיות, מנקודות מבט פונקציונליסטיות כגון אלו אשר פותחו על ידי טלקוט פרסונס ותומכיו, או ממבחר נקודות מבט מורכבת (בלאו, 1975; לופז וסקוט, 2000).

רעיון המבנה החברתי קשור אינטימית למספר רעיונות מרכזיים נוספים בתחום מדעי החברה, אשר בתוכם כלול גם יחסי מבנה וסוכנות.

הגדרות ורעיונות של מבנה חברתי

כפי שצוין לעיל, מבנה חברתי זוהה כ:

מערכת היחסים בין ישויות או קבוצות בין אחת לשנייה,
תבניות התנהגות מתמשכות בין המשתתפים במערכת חברתית,
נורמות ממוסדות או מסגרות קוגניטיביות המבנות את הפעולות של השחקנים במערכת החברתית.

לופז וסקוט (2000) הבחינו בין הגדרת "מבנה ממוסד" לבין "מבנה הקשרים", כאשר מבנה ממוסד הוא:

"... מבנה חברתי מכיל את אותן תבניות תרבותיות או נורמטיביות המגדירות את ציפיותיהם של סוכנים חברתיים מהתנהגותם של סוכנים אחרים והמארגנים את מערכות היחסים המתמשכות שבין הסוכנים." (עמוד 3)

בעוד שבמבנה הקשרים...:

"... מבנה חברתי נראה ככולל את מערכות היחסים עצמן, ומובן כדפוסיות יחסים סיבתית ובלתי תלויה, בקרב הסוכנים החברתיים ופעולותיהם, וגם בנוגע לפוזיציות ה בה הם נמצאים." (עמוד 3).

מבנה חברתי יכול להיות מחולק גם למבנה מיקרו ומבנה מאקרו. מבנה מיקרו הוא תבנית היחסים בין האלמנטים הבסיסיים של חיי חברה, אשר בשל גודלם אינם ניתנים לחלוקה, ואינם יכולים להיות חסרי מבנה חברתי משלהם (לדוגמה, תבנית יחסים בין אישיים בקבוצה המורכבת מאינדיבידואלים כאשר אין להם מבנה חברתי, או מבנה של ארגונים כתבנית ליחסים בין מעמדות חברתיים לבין תפקידים חברתיים כאשר לאותם תפקידים ומעמדות אין מבנה משלהם). מבנה מאקרו, אם כן, הוא סוג של מבנה מ"מדרגה שנייה", תבנית יחסים בין אובייקטים בעלי מבנה חברתי משלהם (לדוגמה, מבנה חברתי פוליטי הנמצא בין מפלגות פוליטיות שכן למפלגות פוליטיות יש מבנה חברתי משלהן). מספר סוגים מיוחדים של מבנים חברתיים שסוציולוגים מודרניים מפרידים מן השאר הם: מבני יחסים (במשפחה או מבנים דמויי משפחה גדולים יותר), מבני תקשורת (האופן בו מידע מועבר בתוך ארגונים) ומבנים סוציומטריים (מבנים של סימפתיה, אפטיה ואדישות בארגונים – נחקר בעבר על ידי ג'ייקוב ל. מוראנו).

סוציולוגים מפרידים גם בין:

מבנה נורמטיבי – תבנית היחסים במבנה נתון (ארגון) בין נורמות ומצבי פעולה של אנשים בעמדות חברתיות שונות.
מבנה אידיאלי – תבנית היחסים בין אמונות והשקפות של אנשים בעמדות חברתיות שונות.
מבנה אינטרסנטי – תבנית היחסים בין מטרות ורצונות של אנשים בעמדות חברתיות שונות.
מבנה אינטראקציה – אופני התקשרות בין אנשים בעמדות חברתיות שונות.

מקורות ואבולוציית המבנה החברתי

יש המאמינים כי מבנה חברתי מתפתח באופן טבעי, כלומר לא ייתכן מצב בו לא יהיה מבנה חברתי, בין אם ירצו בכך ובין אם לאו. יש הטוענים כי מבנה חברתי נגרם בעקבות צורכי המערכת, כגון הצורך בכוח עבודה, במעמד ניהולי, במעמד מקצועי ובמעמד צבאי, או בעקבות קונפליקטים בין קבוצות, למשל, תחרות בין מפלגות פוליטיות או בין האליטה לבין ההמון. אחרים מאמינים כי מבנה חברתי אינו תוצאה של תהליך טבעי, אלא הוא למעשה תוצאה של הבניה חברתית. המבנה החברתי עלול להיווצר בעקבות רצון האליטה לשמר את כוחם ומעמדם, או בעקבות השמת דגש על תחרותיות או שיתוף פעולה בידי מערכות כלכליות.

הסבר נוסף לאבולוציית המבנה החברתי ניתן על ידי הסברי מבנה וסוכנות אשר מאפשרים ניתוח מתוחכם לאבולוציה המשותפת של מבנה חברתי וסוכנות חברתית. תאוריות אלה שמות דגש על העצמאות המסוימת שיש לסוכנים המחוברתים, אשר פעולותיהם, מצד אחד, מתווכות על ידי המבנים הממוסדים הקיימים ועל ידי הציפיות הקיימות, אבל, מצד שני, עשויות להשפיע או לשנות את המבנים הממוסדים.

מבנה חברתי ככלי להסוואה סיסטמטית של דעות קדומות

גברים ונשים בעלי יכולות זהות, מקבלים, לעיתים, יחס שונה במקום עבודתם כתוצאה ממגדרם השונה. ישנה גם נטייה לייחס לאינדיבידואלים שונים יכולות מהותיות שונות בהתייחס למוצאם החברתי והאתני, ללא כל התייחסות ליכולותיהם האישיות האמיתיות. הבחנות חברתיות אלה נתפסות כסטריאוטיפים המבוססות על דעות קדומות. למרות זאת, הבדלים חברתיים אלו לעיתים לא מובחנים מאחר שהם נראים כתוצר של מבנים חברתיים ולא כתוצר של דעות קדומות.

מבנה במרקסיזם

המרקסיזם מבדיל בין "בסיס ממשי" שהוא הבסיס הכלכלי של יחסי הייצור בחברה, ובין "מבנה על" הנובע ממנו, שהוא התפיסות הפוליטיות, הדתיות, המשפטיות והתרבותיות השוררות בחברה המבוססת על הבסיס הממשי. בספרו "לביקורת הכלכלה המדינית" מסביר קרל מרקס את ההבדל: "יש תמיד להבחין בין ההפיכה החומרית – הנקבעת בנאמנות אשר למדע הטבע – בתנאי הייצור האקונומיים, ובין הצורות היוריסטיות, הפוליטיות, הדתיות, האמנותיות או הפילוסופיות, בקיצור: הצורות האידאולוגיות, שעל ידן בני אדם תופסים בתודעתם את הסכסוך הזה ונאבקים עליו עד כדי הכרעה".^[1]

על פי מרקס, אין למבנה העל השפעה על המציאות החומרית, והוא אך בסיס ליצירת תודעה כוזבת.

ראו גם

תאורטיקנים רלוונטיים:

לקריאה נוספת

Abercrombie, N., S. Hill and B. S. Turner (2000), 'Social structure' in "The Penguin Dictionary of Sociology", 4th edition, London: Penguin, pp. 326–327
Blau, P. M. (editor) (1975). "Approaches to the Study of Social Structure", New York: The Free Press A Division of Macmillan Publishing Co., Inc.
Jary, D. and J. Jary (editors). (1991). 'Social structure', in "The Harper Collins Dictionary of Sociology", New York: Harper Collins
Lopez, J. and J. Scott (2000), "Social Structure", Buckingham and Philadelphia: Open University Press
Porpora, D. V. (1987), "The Concept of Social Structure", New York, Wetport and London: Greenwood Press
Porpora, D. V. (1989). 'Four Concepts of Social Structure', "Journal for the Theory of Social Behaviour", 19 (2), pp. 195–211
Smelser, N. J. (1988). 'Social structure', in N. J. Smelser (editor), "The Handbook of Sociology", London: Sage, pp. 103–209
George Murdock (1949). "Social Structure". New York: MacMillan