בהלכות ייבום, מאמר הוא מעשה קידושין שעושה היבם לפני הייבום: הוא נותן ליבמה כסף או שווה כסף, ואומר לה: "הרי את מקודשת לי בזיקת יבמין". המאמר הוא תקנת חכמים, שתיקנו לא להתחיל את קניין הייבום בביאה בלא קידושין, דבר שנחשב לפריצות.

למרות שהמאמר מבצע פעולה הדומה במהותה לכאורה לקידושין רגילים, הוא נקרא בשם "מאמר", מכיוון שלא שייך לקרוא לו "קידושין" המבטא את איסור האשה על כל העולם כהקדש^[1] מכיוון שהיבמה הייתה אסורה כבר לפני שהיבם קידש אותה בקידושי מאמר^[2], ואף מכיוון שאפילו לאחר המאמר עדיין היבמה אינה קנויה ליבם לחלוטין, שכן אם מתה אסור לו להיטמאות לה ואף אינו יורש אותה, שהרי אלו מן התורה, והרי מן התורה אינה קנויה לו אלא על ידי ביאה. ולכן קוראים לפעולה בשם מאמר, המבטא הפרשה של היבמה לבם, כדוגמת הפסוק ”את ה' האמרת, וה' האמירך היום”^[3].

ישנה מחלוקת בין רבי יהודה הנשיא לחכמים אם מאמר בעל כרחה פועל חלות של קידושין. רבי יהודה הנשיא סובר שמאמר קונה את היבמה לאשה בעל כרחה, בדומה לביאת יבום שקונה גם בעל כרחה של היבמה. לעומת זאת חכמים סוברים כי מכיוון שמאמר הוא סוג של קידושין הוא זקוק ליעשות מרצונה החופשי של היבמה, ואם לא נעשה מרצונה, אין לו תוקף^[4] רבי נחום פרצוביץ מסביר כי למרות שמצד זיקת היבום ברור כי ניתן לקנותה בעל כרחה, הרי שמצד פעולת הקידושין לא ניתן לקנותה בעל כרחה, שכן קידושין בעל כרחה אינן נחשבות לקידושין כלל.

לפי בית שמאי, המאמר קונה את היבמה עד כדי שהוא אוסר את קרוביה כאחות אשה^[5], כך לפי פירושו של רבי אלעזר. לעומת זאת רב אשי סובר כי המאמר אינו דוחה לגמרי את צרתה, ואם אדם ביצע מאמר ביבמה, זקוקה עדיין אחותה לחליצה. כל זאת לפי פירוש רש"י. לפי תוספות, מחלוקתם של רבי אלעזר ורבי אשי היא בנוגע ליבמה השנייה, אשתו האחרת של המת, והם נחלקו האם היא מותרת לינשא לאדם מהשוק, ללא חליצה.

רש"י סובר שגם לפי בית שמאי שמאמר יבמין הוא מדרבנן, לעומת זאת תוספות^[6] סוברים שלפי בית שמאי מאמר יבמין הוא דין מהתורה, ונלמד מקידושין רגילים.

הגמרא^[7] מסתפקת אם המאמר מגביר את כח הזיקה, או שהוא קשר אישות נפרד. שאלה זו קובעת הלכה, אם ניתן לתת גט המפקיע את כח המאמר בלבד ולא את כח הזיקה, דבר התלוי אם המאמר והזיקה קשורים זה בזה. למסקנת הגמרא קובע רבא כי המאמר והזיקה אינם קשורים זה בזה.

ישנה דעה בגמרא, כי כל העושה מאמר ביבמתו פרחה הימנו זיקת יבמין וחלה עליו זיקת אירוסין ונישואין.