לין הארל (באנגלית: Lynn Harrell; 30 בינואר 1944 – 27 באפריל 2020) היה צ'לן אמריקאי.
ביוגרפיה
הארל נולד בניו יורק להורים מוזיקאים. אביו היה הבריטון מאק הארל ואמו, מרג'ורי פולטון, הייתה כנרת. בגיל שמונה החליט לין לנגן בצ'לו. כשמלאו לו 12, עברה משפחתו לדאלאס, טקסס, שם למד לין אצל לב ארונסון. אחרי התיכון למד בבית הספר למוזיקה ג'וליארד בניו יורק ואחר במכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה. בין מוריו לצ'לו שהשפעתם עליו הייתה רבה היו ליאונרד רוז ואורלנדו קול. הופעתו הראשונה בפומבי הייתה ב-1961, כשניגן עם הפילהרמונית של ניו יורק בקרנגי הול.
הארל התייתם עוד בנעוריו. אביו מת מסרטן בשנת 1960 וכעבור שנתיים נהרגה אמו בתאונת דרכים, כשלין היה בן 17. כאשר מלאו לו 18 שנים, הצטרף לתזמורת קליבלנד באמצעות קשרים. גאורג סל, מנצח התזמורת הכיר את אביו מהופעותיהם המשותפות במטרופוליטן אופרה. הארל נשאר בתזמורת קליבלנד ובין השנים 1964 עד 1971 היה הצ'לן הראשי שלה.
הרסיטל הראשון של הארל היה בניו יורק ב-1971 ומאז הוא מופיע ברחבי העולם ברסיטלים, בנגינת מוזיקה קאמרית וכסולן עם תזמורות שונות. הוא עשה לו שם כמורה, המלמד בבתי ספר למוזיקה וקונסרבטוריונים יוקרתיים, ביניהם האקדמיה המלכותית בלונדון, פסטיבל המוזיקה של אספן, המכון למוזיקה של קליבלנד וג'וליארד. הוא כיהן כמנהל המכון שליד הפילהרמונית של לוס אנג'לס משנת 1988 עד 1992. היה חבר בסגל המורים של בית ספר שפרד למוזיקה באוניברסיטת רייס עד 2009.
לין הארל ניגן בצ'לו מונטנייאנה שנבנה ב-1721, שקנה מירושת הוריו ובצ'לו סטרדיוואריוס מ-1673, שהיה שייך לצ'לנית הבריטית המנוחה ז'קלין די פרה.
בשנת 2020 ייסד עם אשתו עמותת צדקה בשם קרן HEARTbeats.
נפטר ב-27 באפריל 2020. נסיבת פטירתו לא ידועות. אלמנתו היא הכנרת הלן נייטינגייל. לזוג יש שני ילדים, והארל אב לשני ילדים נוספים מנישואים קודמים.[1]
פרסים ואותות הוקרה
פרסי גראמי לביצוע מצטיין של מוזיקה קאמרית:
קישורים חיצוניים
הערות שוליים