ויסקונטי נולד למשפחת אצולה עשירה (אחת מהעשירות בצפון איטליה) במילאנו. בגיל 30 עבר לפריז והחל לעסוק בקולנוע כעוזר במאי שלישי בסרטו של ז'ן רנואר, "Une partie de campagne" (1936), הודות להיכרות עם ידידה משותפת, קוקו שאנל. לאחר סיור קצר בארצות הברית, שם ביקר בהוליווד, הוא שב לאיטליה להיות עוזרו של רנואר שוב, הפעם בסרט "La Tosca" (1939), הפקה שהופסקה באמצעה בשל מלחמת העולם השנייה, ואחר כך הושלמה על ידי הבמאי הגרמני קרל קוך.
ויסקונטי הצטרף, יחד עם רוברטו רוסליני ל-"salotto" של ויטוריו מוסוליני (בנו של בניטו מוסוליני, שהפך באותה תקופה לפטרון הקולנוע ואומנויות אחרות) ושם, ככל הנראה, פגש גם את פדריקו פליני. יחד עם ג'אני פוצ'יני, אנטוניו פייטרנג'לי וג'וזפה דה סנטיס כתב את התסריט לסרטו הראשון כבמאי: "אובססיה" (Ossessione) (1943), סרט הנאו-ריאליזם האיטלקי הראשון, שהוא עיבוד לא רשמי ולא מאושר לספרו של ג'יימס מ. קיין "הדוור מצלצל פעמיים".
בשנת 1971 ביים את הסרט מוות בוונציה. בסרט השתתפו דירק בוגרד בתפקיד גוסטב פון אשנבך, מוזיקאי (בספרו של מאן הוא סופר) מצליח ומפורסם ברחבי אירופה, שמנהל אורח חיים קפדני ונזירי, שמחליט לצאת מעירו מינכן כדי לטייל בוונציה, שבה הוא מתאהב בנער יפהפה בשם טאדז'ו אותו מגלם ביורן אנדרסן.
