לוסיאן סימון
Lucien Simon

לידה	18 ביולי 1861 פריז, צרפת
פטירה	13 באוקטובר 1945 (בגיל 84) קומבריט, צרפת
שם לידה	Lucien Joseph Simon
מקום לימודים	תיכון לואי הגדול אקול פוליטקניק אקדמיה ז'וליאן
הושפע על ידי	ויליאם אדולף בוגרו, טוני רובר-פלורי
פרסים והוקרה	קצין בלגיון הכבוד צייר רשמי של הימאות
בן או בת זוג	ז'אן סימון
צאצאים	פול סימון

לוסיאן ז'וזף סימון^[1] (בצרפתית: Lucien Simon‏, 18 ביולי 1861 – 13 באוקטובר 1945) היה צייר ומורה צרפתי יליד פריז.

סימון נולד בפריז. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון לואי הגדול, למד ציור בסטודיו של ז'יל דידייה, ולאחר מכן בין השנים 1880–1883 באקדמיית ז'וליאן^[2][3].

הציג ב־Salon des Artistes Francais משנת 1891 וב-Salon de la Société Nationale des Beaux-Arts.

בשנת 1891 התחתן עם הציירת ז'אן דאושז^[4], והתאהב בנוף ובחיי האיכרים של אזור ברטאן.

בשנת 1895 פגש את צ'ארלס קוטט והיה חבר בקבוצת אמנים Bande Noir, יחד עם אנדרה דאוצ'ז אחיה של אשתו, רנה-קסבייר פרינט, אדמונד אמאן-ז'אן ואמיל-רנה מנארד, תוך שהם מאמצים את עקרונות האימפרסיוניזם אך בשימוש בגוונים כהים יותר.^[5]

הוא היה אחד המורים המייסדים באקדמיה דה לה גרנדה שאומייר בשנת 1902. לימד גם באקדמיה קולארוסי באותה תקופה, וכן לימד סטודנטים באופן פרטי. הוא לימד באקולה נשיונל דה בוס-ארטס משנת 1923 ומ-1929 באקדמיה לאמנויות במשך 13 שנים^[6]. פרנק ארמינגטון ואגנס נויס גודסיר היו בין תלמידיו.

בשנת 1937 הוא זכה בפרס הראשון ב-"l'Exposition universelle de Paris" על עבודתו בביתן לוקסמבורג.

בנו פאול סימון הוא פסל ידוע^[7].

דיוקן של לוסיאן סימון, מעשה ידי צ'ארלס קוטט בשנת 1907, מוצג במוזיאון ד'אורסה בפריז^[8].

נפטר בשנת 1945 בקומבריט. בשנת 2002 התקיימה תערוכה בגלריה "פיליפ היים" בפריז המוקדשת ליצירתם של פול, לוסיאן וז'אן סימון^[9].

• 
  Fin de repas à Kergaït (1901)
• 
  Soirée à l'Atelier (1904)
• 
  דיוקן עצמי משנת 1908
• 
  Le Ramassage du goémon (1924)
• 
  "משב רוח" במוזיאון פושקין
• 
  תהלוכה או חנינה דה סנט אן-לה-פאלוד
• 
  כרזה תיירותית

• פרנק ארמינגטון
• פטריק בקר
• איב ברייר
• אליזבת בוכסל
• אליס דננברג

מדיה וקבצים בנושא לוסיאן סימון בוויקישיתוף

• כתבי לוסיאן סימון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)