צ'ארלס "לאקי" לוצ'יאנו (Charles "Lucky" Luciano; נולד בשם סלבטורה לוּקניה) (24 בנובמבר 1897 – 26 בינואר 1962) היה חבר במאפיה האמריקאית, מייסד המועצה ואחראי במידה רבה, עם עמיתו מאיר לנסקי, למבנה המודרני הכולל את חמש משפחות המאפיה בארצות הברית.
ראשית חייו
נולד בסיציליה ב-1897, היגר לארצות הברית ב-1906 והתערה בעולם הפשע הסיציליאני-אמריקני, הכרותו עם מאיר לנסקי החלה בתגרת רחוב ביניהם שלאחריה התיידדו.
ב-1927 הגרו לארצות הברית רבים מתושבי קסטלמארה שבסיציליה, מנהיגם היה סלבטורה מרנזנו, משהתבססו בניו יורק פרצה מלחמה בינם לבין כנופיית ג'ו מסריה, מלחמה זו נודעה בשם מלחמת הקסטלמארזים, במהלך המלחמה לוצ'יאנו היה מהבכירים בצדו של ג'ו מסריה, ב-1929 נחטף לוצ'יאנו לרכב, הוכה, נדקר והושלך לחוף הים כשהוא פצוע קשה, למרות פציעתו החלים וזכה מאז לכינוי "לאקי" (בר מזל).
ב-1931 תכנן עם ידידו לנסקי את השתלטות הדור הצעיר על המאפיה, וכצעד ראשון החליט לרצוח את מפקדו ג'ו מסריה, הוא הזמין אותו למסעדה וכאשר לוצ'יאנו הלך לשירותים נכנסה קבוצת אנשים ורצחה את מסרייה. הרוצחים היו קבוצה מעורבת של איטלקים ויהודים, כשעליהם נמנים אלברט אנסטסיה, בן סיגל, ויטו ג'נובזה וג'ו אדוניס.
עלייתו לשלטון
מותו של מסריה איפשר למרנזנו להשתלט על המאפיה, הוא מינה את עצמו ל"בוס כל הבוסים" והכריז על לוצ'יאנו כסגנו, בשבועות שלאחר מכן כינס אספה בה התווה את עתידו של העולם התחתון, כל ארגוני הפשע האיטלקי בניו יורק חולקו לחמש משפחות[דרושה הבהרה], באותה הזדמנות נבחרה מועצה (Commission) שתפקידה לגשר במריבות בין המשפחות, מרנזנו הכריז על שמות ראשי המשפחות, ולוצ'יאנו קיבל לידיו את השליטה בארגונו של מסריה. חצי שנה לאחר מכן החל לוצ'יאנו לחשוש שמרנזנו רוצה להיפטר ממנו ומחבריו, הוא שלח את לנסקי לתכנן את חיסולו של מרנזנו, לנסקי בחר קבוצה של פושעים יהודיים שאינם מוכרים לאנשיו של מרנזנו, ובמסווה של סוכני אלכוהול פדרליים הם נכנסו למפקדתו של מרנזנו, וירו בו למוות.
לאחר מותו השתלטו לנסקי ולוצ'יאנו על המאפיה ויצרו חוקים חדשים, המאפיה החלה לעבוד בשיתוף פעולה עם כנופיית פשע אחרות, ונוסדה מועצת מנהלים שההחלטות בה התקבלו בהצבעה. על חברי המועצה נמנו לנסקי, לוצ'יאנו, לואיס בוכהלטר, פרנק קוסטלו, ובן סיגל.
מעצר וגירוש
ב-1936 נעצר לוצ'יאנו ובמשפט נידון למאסר של שלושים עד חמישים שנה. לנסקי ידידו הבטיח לשחררו. במלחמת העולם השנייה רקם לנסקי עסקה, לפיה לוצ'יאנו יסייע לפלישה האמריקנית לסיציליה על ידי קשריו עם חברי המאפיה בסיציליה, ותמורת זה ישוחרר מהכלא, ואכן, ב-1946 שוחרר לוצ'יאנו וגורש מארצות הברית לאיטליה. הוא מת בגיל 64 מבעיית לב.
בתרבות
ב-1973 יצא סרט על דמותו. בסדרה "אימפריית הפשע" גילם את דמותו וינסנט פיאצה. בסרט "באגסי" משחק ביל גרהם בתפקיד לוצ'יאנו. יש הטוענים כי דמותו של ויטו קורליאונה בסרט "הסנדק" מבוססת על דמותו של לוצ'יאנו.
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
.jpg)
