הגרמנים כבשו את העיירה בתחילת ספטמבר 1939, ומיד חיללו את בית הכנסת בה, תוך שוד של רכוש יהודי היישוב, וחטיפתם לעבודות כפייה. במהלך שנת 1940 רוכזו 3,467 יהודי העיירה בגטו שהוקם בה, אשר בשנת 1941 הובאו אליו מאות יהודים נוספים מהסביבה. בד בבד הרסו הגרמנים את בית העלמין היהודי הישן בעיירה, וריצפו במצבותיו את מדרכות העיירה. בזמן פעילות הגטו שולחו יושביו למחנות עבודה שונים, והתקיימו בו הוצאות פומביות להורג של יהודים שהפרו את איסורי הגרמנים.
ב-24 באוגוסט 1942 נערכה בגטו שבעיירה אקציית חיסול, בה נרצחו כל החולים, וכל יתר היהודים רוכזו בכנסייה מחוץ לעיירה, והוחזקו בה שלושה ימים בצפיפות רבה. לאחר סלקציה הועברו כ-760 יהודים לגטו לודז', וכ-3,500 היהודים הנותרים שולחו למחנה ההשמדהחלמנו. בהמשך, ערכו הגרמנים מצוד אחר יהודים שהסתתרו בעיירה, ורצחו את כל מי שנמצאו.
