PROFILPELAJAR.COM

ערך זה עוסק בקנטטה מאת קרל אורף. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו כרמינה בוראנה (פירושונים).

כרמינה בוראנה (במילה כרמינה הטעם על ההברה הראשונה) היא קנטטה עלילתית שחיבר קרל אורף בשנים 1935-36. שמה הלטיני המלא הוא Carmina Burana: Cantiones profanae cantoribus et choris cantandae comitantibus instrumentis atque imaginibus magicis, או "שירי בויֶרן: שירים חילוניים לזמרים ומקהלות, ששרים יחד עם כלי נגינה ותמונות קסמים". כרמינה בוראנה היא חלק מ"טריונפי", השילוש המוזיקלי הכולל גם את ה"קאטולי כרמינה" ו"טריונפו די אפרודיטה". הפרק המוכר ביותר הוא שירת המקהלה "או פורטונה", הפותח וסוגר את היצירה.

טקסט

יצירתו של אורף מבוססת על 24 שירים מתוך כרמינה בוראנה, קובץ של דברי שירה מימי הביניים. הפירוש המילולי של השם הוא "שירי בויֶרן" (Beuern). "בויֶרן" מתייחס למנזר בֶּנֶדיקְטְבּוֹיֶרְן, שם נמצא כתב היד המקורי.

אורף נתקל לראשונה בטקסטים האלה בקובץ של יוהאן אנדריאס שמלר משנת 1847. מישל הופמן, סטודנט צעיר למשפטים וחובב נלהב של לטינית ויוונית, סייע לאורף בבחירת 24 שירים וארגונם בלברית.

הלברית כוללת בתי שיר בלטינית ובגרמנית בינונית גבוהה. היא עוסקת בקשת רחבה של נושאים חילוניים, מוכרים במאה ה-13 ממש כמו במאה ה-21: הפכפכות הגורל והעושר, טבעם החמקמק, המתעתע של החיים, השמחה על שוב האביב ותענוגות השתייה, הזלילה, ההימורים והתאווה.

תזמור

הרכב ווקאלי

סולנים: סופרן, טנור ובריטון.

עוד תפקידי סולו קצרים ל-2 טנורים, בריטון ו-2 בסים.

מקהלה מעורבת גדולה
מקהלת ילדים

הרכב אינסטרומנטלי

כלי נשיפה מעץ

3 חלילים (2 פיקולו מכפילים)
3 אבובים (קרן אנגלית מכפילה)
3 קלרינטים (קלרינט מכפילה במי במול, קלרינט בס מכפילה)
2 בסונים
1 קונטרה-בסון

כלי נשיפה ממתכת

כלי הקשה: טימפני, גלוקנשפיל, קסילופון, קסטנייטות, גלגל שיניים, פעמונים קטנים, משולש, מצלתיים, מצילה תלויה, גונג, צ'יימס, תוף מרים, תוף צד, תוף בס, צ'לסטה

מבנה

או פורטונה (30 שניות מתוך היצירה)

כרמינה בוראנה בנויה בחמישה חלקים גדולים, שבכל אחד מהם כמה פרקים נפרדים. אורף הכניס סימני אטאקה בין כל הפרקים בתוך כל תמונה.

Fortuna Imperatrix Mundi (פורטונה, שליטת העולם)
Primo vere (אביב) - כולל את התמונה Uf dem Anger (באחו)
In Taberna (בבית המרזח)
Cours d'amours (מועצת האהבה)
Blanziflor et Helena (בלנציפלור והלנה)

חלק גדול מן המבנה המערכתי מבוסס על הרעיון של גלגל המזל הסובב. בציור הגלגל הנמצא בעמוד הראשון של קודקס בוראנה מופיעים ארבעה פסוקים מסביב לחוג החיצוני של הגלגל: Regno, Regnavi, Tum fine regno, Regnabo" ("אני מולך, מלכתי, תמה מלכותי, אני אמלוך")

בתוך כל אחת מן התמונות, ולפעמים בתוך פרק יחיד, גלגל המזל מסתובב, חדווה הופכת למרירות ותקווה - ליגון. "או פורטונה", השיר הראשון במהדורה של שמלר, משלים את המעגל הזה ויוצר מסגרת מערכתית ליצירה כיוון שהוא מהווה את פרקי הפתיחה והסיום גם יחד.

סגנון מוזיקלי

סגנונו של אורף מציג שאיפה לישירות בדיבור ובגישה. בכרמינה בוראנה יש מעט מאוד, אם בכלל, פיתוח במובן הקלאסי, וגם הפוליפוניה בולטת שם בהיעדרה. כרמינה בוראנה נמנעת ממורכבות הרמונית וריתמית, עובדה שגרמה למוזיקאים רבים לזלזל בה ברמה אסתטית, אם כי בהתחשב בטכניקות הקומפוזיציה המורכבות, שהעדיפו כמעט כל יתר המלחינים הנודעים של אותה תקופה, אפשר גם לראות בכך ביטוי של התרסה נועזת במיוחד.

אורף הושפע מלודית ממודלים של שלהי הרנסאנס וראשית הבארוק, כמו ויליאם בירד וקלאודיו מונטוורדי. טעות נפוצה היא לחשוב שאורף ביסס את המלודיות של כרמינה בוראנה על מלודיות נומטיות; שום מלודיות מסומנות כאלה לא נמצאו בקודקס בוראנה. התזמור המבריק והססגוני שלו מעיד על מתן כבוד לסטרווינסקי. עבור אורף, כמו עבור סטרווינסקי, ריתמוס הוא לא פעם היסוד המוזיקלי הראשון במעלה.

בימוי

אורף פיתח תפיסה דרמטית בשם "תיאטרום מונדי", שראתה מוזיקה, תנועה ודיבור כבלתי נפרדים. באבקוק כותב, כי "הנוסחה האמנותית של אורף הגבילה את המוזיקה בכך, שכל רגע מוזיקלי נתבע להתחבר עם פעילות על הבמה. בנקודה זו הביצועים המודרניים של כרמינה בוראנה אינם עולים בקנה אחד עם כוונותיו של אורף".

אף כי כרמינה בוראנה נועדה להיות יצירה בימתית, הכוללת מחול, כוריאוגרפיה, עיצוב חזותי ושאר פעילות בימתית, הרי כיום מבצעים את היצירה על פי רוב באולמות קונצרטים, כקנטטה. לכלל זה יש מדי פעם אי-אילו חריגים.

אחד הביצועים הרבים בישראל היה במערת הפעמון בבית גוברין, עם מקהלה בליווי פסנתר בלבד, עקב ממדיו המוגבלים של המקום, אך תוך ניצול מלוא איכותו האקוסטית.

ביקורת ומורשת

כרמינה בוראנה עלתה לראשונה על הבימה בפרנקפורט, ב-8 ביוני 1937 (בניצוח ברטיל וצלסברגר, עם מקהלת קסיליין, בימוי אוטו ולטרלין ועיצוב תפאורות ותלבושות לודוויג זיוורט). זמן קצר אחרי ההצלחה הגדולה של הופעת הבכורה, כתב אורף את המכתב הבא למו"ל שלו:

"התואיל בבקשה להיפטר מכל מה שכתבתי עד כה והתפרסם אצלך, לרוע המזל? בכרמינה בוראנה מתחיל קובץ יצירותיי!"

הופעות אחדות התקיימו במקומות אחרים בגרמניה, ואף כי הביורוקרטיה הנאצית גילתה בתחילה עצבנות לנוכח הנימה הארוטית של כמה מן השירים וההשפעות הרוסיות, היצירה צברה פופולריות במהירות רבה, עד היותה ליצירה המוזיקלית המפורסמת ביותר שנכתבה בגרמניה הנאצית. תולדותיה של כרמינה בוראנה שנויות אפוא במחלוקת בגלל התקופה והמיקום שבהם נוצרה, שלא לדבר על העמדה הפוליטית המפוקפקת משהו של יוצרה: המשטר הנאצי אימץ אותה אל חיקו כתהילה ושבח לתרבות ה"ארית" הקדומה. אבל גם אחרי מלחמת העולם השנייה המשיכה הפופולריות של היצירה לעלות, ועד שנות ה-60 כבר כבשה כרמינה בוראנה מקום של כבוד ברפרטואר הקלאסי הבינלאומי ובוצעה לראשונה בישראל בשנת 1966. אותה עת ספגה הצגת האופרה ביקורת בישראל, על רקע פעילותו האמנותית של מלחינה תחת המשטר הנאצי^[1]^[2].

42 שנים הוא אומנם גיל בוגר שלא כרגיל לרנסאנס האמנותי שאורף ראה בכרמינה בוראנה, אך במבט לאחור, נראה שהשאיפה שביטא במכתב אל המו"ל שלו התגשמה, פחות או יותר - שום יצירה אחרת שלו איננה מתקרבת לפרסום שלה, כפי שאפשר ללמוד מן הן המקום שתופס "או פורטונה" בתרבות הפופ והן מהופעתה התדירה של היצירה ברפרטואר הקלאסי ובהקלטות. בארצות הברית, כרמינה בוראנה מייצגת את אחת ההשקעות המעטות הבטוחות מבחינת הקהל בין יצירות המאה ה-20. ברוב העולם, אורף מוכר כיום למעשה רק בזכות יצירתו כרמינה בוראנה.