כפר דבורה היה יישוביהודי בתקופת התלמוד במעלה נחל גילבון שברמת הגולן.[1] באתר נתגלו שרידי בית כנסת, בית מדרש, כתובות בארמית, יוונית ואחת בעברית שהיוותה חידוש במחקר, כיוון שהעידה על קיומו של בית מדרש במקום. כמו כן נתגלו גם אבנים מעוטרות רבות משולבות בבנייה משנית ופזורות בשטח.[1]
על חורבות כפר דבורה הוקם הכפר הסורי דאבּוריה, הנטוש כיום. בטרם מלחמת ששת הימים, היה הכפר מיושב בידי בדואים בני שבט נערנה, אשר עשו שימוש משני באבני היישוב היהודי העתיק לצורכי בנייה.
הכפר שוכן כיום צפונית-מערבית ליישוב קדמת צבי.
היסטוריה
בכפר נמצאו שרידים ארכאולוגיים המעידים על יישוב משגשג בתקופת המשנה והתלמוד, בהם גם שרידים של בתי בד להפקת שמן זית, שהיה כנראה הענף הכלכלי החשוב של הכפר ותרם לעושרו.
אחד הממצאים החשובים שנמצאו בכפר הוא משקוף ייחודי המעוטר בשני עופות דורסים אשר אוחזים זר במקוריהם, ועליו הכתובת:
אבן משקוף נוספת נמצאה משובצת בקירות אחד הבתים. אורכה כמטר והיא מעוטרת בדמות עיט המחזיק זר במקורו ולצדו שני דגים. ייתכן כי משקוף זה עיטר את בית הכנסת בכפר. אף אבן משקוף זו לא מצויה עוד בכפר, והקיר בו הייתה משובצת התמוטט, נכון לדצמבר 2017.
באוקטובר 2018 תועדה מערכת מסתור בתחומי כפר דבורה. המערכת מתוארכת למאה הראשונה לפנה"ס, כאשר השימוש בה המשיך עד למאה הראשונה לספירה.[3]
