כיבוש השמירה הוא אידיאל במסכת הרעיונית הציונית מחידוש ההתיישבות הציונית בארץ ישראל - "השומר", עבור באגודת השומרים מראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 ובימינו - "השומר החדש", על פיו היהודים צריכים לשמור בעצמם על אדמותיהם ומושבותיהם ולא להזדקק לשירותיהם של בני עמים אחרים.
במהלך העלייה השנייה החלו לצוץ בעיות ביטחוניות, ביישוב היהודי עקב התגברות ההתקפות הערביות ורוחות לאומנות ערבית. העולים החדשים בהשפעת הפרעות ברוסיה, שהובילה לארגון ההגנה העצמית שם, שאפו להעביר את השמירה על היישובים לידיים יהודיות. מספר מטרות עמדו לנגד עיניהם:
ביטחונית – לא בוטחים בשומר הערבי, שלא אחת שיתף פעולה עם גניבות.
ציונית – עצמאות, הקמת גרעין צבאי, על א"י צריך להגן.
פסיכולוגית – לחזק את דימוי היהודים (החלש בגולה).
מספר שלבים התרחשו בארגון השמירה היהודית בארץ ישראל:
1907 – "בר-גיורא" הוקם על ידי פועלי-ציון יוצאי ההגנה העצמית בהומל, רוסיה (בראשות יצחק בן-צבי, אלכסנדר זייד, ישראל שוחט, ישראל גלעדי, יחזקאל חנקין, צבי בקר, יחזקאל ניסנוב ודב (ברלה) שויגר, במטרה לכבוש את השמירה בגליל התחתון. המשימה הראשונה הייתה הגנה על הקולקטיב בסג'רה (אילניה) בגליל התחתון, שם ישבו בני העלייה השנייה. בעקבות הצלחת המשימה קיבלו את השמירה על מסחה (=כפר-תבור), שם התנכלו אל בני היישוב השבט הבדואי השכן, וזאת בתנאי שיועסקו פועלים יהודים. הארגון נקרא על-שם שמעון בר-גיורא, ממנהיגי "המרד הגדול" של היהודים ברומאים ב-66 לספירה.
1909 – "השומר" הוקם על בסיס בר-גיורא (בראשות ישראל שוחט, מניה שוחט, יצחק בן-צבי) במטרה להגביר את ההגנה היהודית וחדירה למושבות כדי להחליף את הערבים בכל. נערכו מבחני קבלה קשים, והארגון היה אליטיסטי באופיו.
1912 – הארגון עבר גם ליהודה אחרי שהוכיח הצלחתו בגליל. בתקופה זו היה עמוס במשימות שמירה אך בכל זאת נשאר ארגון קטן של הטובים ביותר.
1913 – גורשו מיהודה, שנה לאחר מכן הופסקה הפעילות בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה וב-1920 ארגון השומר פורק רשמית.
חשיבותו של ארגון השומר מתפרשת במספר היבטים. הוא היווה בעצם הגרעין ליצירת הכוח הביטחוני של היישוב. הוא עורר הרתעה והערכה אצל הצד הערבי. הוא הגביר את הערכים בתחום הצבאי – "טוהר הנשק". חינוכית ואידאולוגית הוא מימש את האידיאלים של שותפות ושוויון, והשפעתו על הנוער בגולה הייתה רבה מאוד, למשל השם והרוח אצל "השומר הצעיר". מבחינה כלכלית השומר תרם להתיישבות החקלאית. למרות זאת הועלתה ביקורת על "השומר" - שהיה ארגון אליטיסטי וסגור אשר הונהג בדרך לא דמוקרטית ונטה למיליטנטיות. הארגון גם סייע לכיבוש העבודה בכך שלא אחת דרשו חבריו, בתמורה לשמירה, העסקה בלעדית של פועלים יהודים.
פרט לארגון השומר פעלו ביישוב העברי עוד כמה ארגוני שמירה נוספים, כגון המגן, הנוטר, והגדעונים, שהיו קטנים יותר והחזיקו מעמד זמן מועט יחסית.
