לאחר הקמת היישוב הר אדר בשנת 1986, שודרג הכביש והפך לכביש הגישה ליישוב. תושבי הר אדר נהגו לנסוע דרך הכפר בידו לכביש 436 ומשם להיכנס לצפון ירושלים דרך שכונת רמות[2]. בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה מדינת ישראל בהקמתה של גדר ההפרדה. קטע הדרך בין הר אדר לבידו נחסם ובמקום הוצב שער, בסמוך לחיבור עם כביש 436 הוקם "מחסום ראס בידו" וכביש "מרקם החיים" עם מעבר תת-קרקעי תחת כביש 436 כך שנותק החיבור בין כביש זה לכביש 425[3].
תוכניות עתידיות
בשנת 2002, עתרו תושבי הר אדר לבג"ץ בדרישה שיוקם כביש גישה חדש ליישוב, מכיוון שכביש 425 מפותל ומשובש. בשנת 2003, נמחקה העתירה, לאחר שכל הגורמים הנוגעים בדבר הגיעו לפשרה, שלפיה משרד התחבורה, מע"צ (כיום החברה הלאומית לדרכים) והוועדה המקומית מטה יהודה יפעלו לקידום תכנון כביש הגישה. אך נכון לשנת 2018 הדבר לא בוצע[4].