PROFILPELAJAR.COM

יצחק רפאל מלכו
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	25 באוגוסט 1894; סלוניקי, חבל מקדוניה, איילט סלניק, האימפריה העות'מאנית
פטירה	20 במרץ 1976 (בגיל 81); ירושלים, מדינת ישראל
מדינה	האימפריה העות'מאנית ; ממלכת יוון ; ארץ ישראל המנדטורית ; ישראל
לאום	יהודי
מקום קבורה	הר המנוחות
תאריך עלייה	1919
מקום לימודים	בית ספר אליאנס בסלוניקי ; בית המדרש "בית יוסף" בסלוניקי
שפות היצירה	עברית, צרפתית, לאדינו, טורקית
סוגה	ביוגרפיות, מסות, ספרי היסטוריה
נושאי כתיבה	תולדות יהודי סלוניקי ויהדות ספרד, תולדות עם ישראל, ציונות
פרסים והוקרה	חבר באקדמיה המלכותית ללשון הספרדית ; יקיר ירושלים

יצחק רפאל מֹלכו^[1] (כ"ג באב תרנ"ד, 25 באוגוסט 1894, סלוניקי – 20 במרץ 1976, ירושלים) היה עיתונאי, היסטוריון, מתרגם, פעיל ציוני, איש עסקים ואיש ציבור ישראלי יליד סלוניקי.^[2] פעיל בקהילות הספרדים בירושלים ובישראל ובו בזמן אחד ממבקריהן החריפים. פרט לפעילותו הציונית והציבורית (שכללה לקראת 1948 גם את הצבתו כסוגר רשימת מפלגת עלייה חדשה של יוצאי גרמניה), תרם לחקר תולדות יהודי סלוניקי ולחקר ההיסטוריה והתרבות של יהדות ספרד בעברית, לאדינו ובשפות אחרות.

קורות חיים

בסלוניקי

יצחק רפאל מלכו נולד למשפחה יהודית בסלוניקי, אז באימפריה העות'מאנית. בנם של רפאל מולכו, (שמו המקורי: אהרן, ובעקבות מחלה: רפאל) מצאצאי הרב יוסף מולכו, בעל "שולחן גבוה", ויפה, בת למשפחת די בוטון, הידועה גם כן ברבניה.^[3]

מלכו למד לימודים מסורתיים וכלליים ב"תלמוד תורה הגדול" המודרני בניהולו של יצחק אפשטיין- מורה שהגיע מארץ ישראל כדי לקדם את הלימודים בעברית. בהמשך למד בבית ספר "אליאנס" ובבית המדרש "בית יוסף" אותו סיים עם תעודת הסמכה כ"שוחט ובודק".

בצעירותו התלהב מהרעיון הציוני, כתב מאמרים בעיתונות היהודית ביוון ובטורקיה בצרפתית ובלאדינו. חתם לפעמים תחת שם העט "ילד עברי", "לוזיטאנוס" ועוד. שלח כתבות ומאמרים גם לעיתונים העבריים "הצפירה", "העולם", "הד היום" וכו'.

אחרי העברתה של העיר סלוניקי לידי יוון, נפגש עם השליחים והמרצים הציונים הרבים שביקרו בעיר הולדתו, וביניהם יוסף קלאוזנר, נחום סוקולוב, מרדכי בן הלל הכהן, בוריס שץ, דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי ואחרים. בשנת 1917 יחד עם אברהם רקנאטי הקים בסלוניקי את השבועון הציוני בשפה הצרפתית "פרו ישראל", שהופיע במשך עשר שנים.

יצחק רפאל מלכו הרצה על היסטוריה יהודית במועדון הציוני "קדימה" בסלוניקי. עשה נפשות למען ארגון גדוד יהודי (חמישי, לגדודים העבריים, אשר הוקמו בבריטניה וארצות הברית, שטרומפלדור וז'בוטינסקי הקימו קודם) אשר יתגייס לצד מעצמות ההסכמה סמוך לתום מלחמת העולם הראשונה אך הפסקת האש הושגה בטרם גמר אמוני הגדוד. קודם לכן מלכו גייס תמיכה בעיקר ביוון, באיטליה ובצרפת בעד הצהרת בלפור והקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל. למטרה זו התקבל בשנת 1918 גם אצל המלך אלכסנדרוס הראשון של יוון. לימים עוטר בשל כך מטעם ממשלת יוון.

בארץ ישראל

בשנת 1919 עלה מלכו לארץ ישראל והשתקע בירושלים. לאחר שנת מגורים אחת ביפו. בשנת 1921 נישא לשמחה בת יצחק יהודה כהן, אשר רכש את אדמות רחביה א' ו-ג' מהכנסייה האורתודוקסית, יחד עם עמיתים אמידים נוספים ששימשו כאנשי קש, עבור הכשרת היישוב (חכמישווילי, שלוש וקרסו).

בשנת 1923 היה חבר ב"ועד העיר ליהודי ירושלים".^[4]

בסוף שנות העשרים התגורר עם משפחתו בבית בשכונת רחביה, שנבנה על ידו בעזרת משכנתא, ושנודע לימים כ"בית מולכו", אך תחילתו בראשית העשור כצריף לאחסון הסרטים הדליקים בהם סחר, כשניהל עסק ליבוא, יצוא והפצת סרטים, בין השאר של אולפני מטרו גולדווין מאייר וגומון. יצר קשרי מסחר ברחבי המזרח התיכון, ממצרים ועד עיראק ופרס.

מלכו היה מוכתר שכונת רחביה בתקופת המנדט הבריטי, ויזם את מתן שמות גדולי תור הזהב בספרד לרחובות השכונה.

אחרי פסח 1936 היה מלכו פעיל במסגרת הארגון "קדמה מזרחה" שדגל בניסיונות להתקרבות יהודית-ערבית, למרות הקשיים הניכרים של ימי המרד הערבי הגדול בארץ ישראל. לימים הצטרף גם לברית שלום.

בשנות ה-20 וה-30 סייע יצחק רפאל מלכו לצד יוסף אלמוגי ואבא חושי בעליית יהודים סלוניקאים לארץ ישראל.^[5]

יצחק רפאל מלכו חיבר ביוגרפיות של אישים יהודים - כמו משה מונטיפיורי, יצחק לייב פרץ, שאול טשרניחובסקי, על מבשרי הציונות וחלוציה כמו הרב יהודה ביבאס או יוסף מרקו ברוך, על דוד ילין, הקדיש מאמצים רבים לחקר ספרות בשפה לאדינו, למשל של כתבי יד שבתאיים.

היה הישראלי היחיד שבזמן שלטונו של פרנקו בספרד מונה כחבר ב״אקדמיה המלכותית ללשון הספרדית״ במדריד, והוזמן אחת לשנה להרצות באוניברסיטאות ועוד שם. בגין פעילותו התרבותית והמחקרית קיבל עיטורים גם ממשלת ספרד.

בשנת 1968 הוענק לו התואר יקיר ירושלים.

יצחק רפאל מלכו נקבר בירושלים בשנת 1976 בגיל 82.

בנו רפאל מלכו היה בנקאי ומנהל. נכדו יצחק מלכו הוא עורך דין.

הנצחה

כיכר ברחביה, בירושלים נקראת על שמו.

מבחר כתבים

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו.

ימאים שאלוניקאים בישראל", ירושלים: דפוס אחוה, 1951. החבל הימי לישראל.
יהודי שאלוניקי במרוצת הדורות"
יוסף מרקו ברוך: על פי מקורות חדשים, ירושלים: דפוס אחוה, תש"ו (חוברת, מתוך: "העולם", גיליון א-ב, י"ג תשרי תש"ו)
בהאיר המזרח: יהודי ארצות הקדם בתקופת התחיה הלאומית, ירושלים: הוצאת הספרים הארץ-ישראלית צבי הרכבי, תש"ד-1943
הרב יהודה בן-שמואל ביבאס, אבי-אבות הציונות המדינית, מאה שנה למותו תרי"ז-תשי"ז, ירושלים: תשי"ז-1957
הרב יעקב מאיר ז"ל, פורסם ב "שאלוניקי, עיר ואם בישראל", עמ' 254
"השכונות היהודיות בשלוניקי", זיכרון שלוניקי, ב, עמ' 5–31
23.03.1939,Le Passé des Juifs de Salonique et les études historiques, 17.03.1939; (עברם של יהודי סלוניקי והמחקרים ההיסטוריים) (בצרפתית)
Le Parler et La Littérature Judéo-Espagnols (השפה והספרות היהודית - שפניולית) (בצרפתית)
La Presse Judéo-Espagnole, ses débuts et son essor, Jerusalem; (העיתונות היהודית-שפניולית, התחלותיה ותנופתה, ירושלים, 1939) (בצרפתית)
La Presse Judéo-Espagnole de Salonique (העיתונות היהודית-שפניולית בסלוניקי), ירושלים, 23.7.1939 (בצרפתית)
על הכתיב הנכון של כינוי משפחתי מולכו - הצופה, ב בשבט 1940, עמוד 8
Valeurs et silhouettes israéliennes : suivies de Pages oubliées pour la jeunesse et le foyer Jerusalem ,"Ahva" Press ,1955 (ערכים ודמויות ישראליות, ואחר כך - דפים נשכחים לנוער ולבית, מבוא מאת חורחה גרסיה גרנדוס)(בצרפתית)
Grains de Beauté: Du Monde Sefaradi des dérnières générations Brochure No. 3-4.Édition de la Commission (נקודות חן: מהעולם הספרדי בדורות האחרונים, חוברת 3–4 מהספר "נקודות חן")
de Culture et Instruction de l'Union des Congrégations Sefardies d'Israël, Jerusalem, 1958
בעריכתו - Tesoro de los Judios Sefaradies: Estudios sobre la Historia de los Judios Sefaradies y su Cultura:
Anthology of Regulations in Ladino in Salonika, Sefunot 2 p. 26-60 1958 - עברית

Vol. I-II Jerusalén, 1959 בעברית ובלאדינו (אוצר יהודי ספרד: לחקר תולדות יהודי ספרד ותרבותם)

על משפחת מורפורגו בשאלוניקי - ב"אוצר יהודי ספרד", 1966
שתי תעודות ממשפחת אמריליו (אוצר יהודי ספרד 1961, עמודים 145–148)
Información cultural del extranjero .Panorama del Estado de Israel, 1965, Granda - Siero, Asturias ,Librería Anticuaria Galgo (פנורמה של מדינת ישראל) (בספרדית)

לקריאה נוספת

אברהם הטל, פרסומי יצחק רפאל מלכו: (רשימה ביבליוגרפית), ירושלים: [חמו"ל], תשמ"ט 1989.

קישורים חיצוניים

יצחק רפאל מולכו באתר WorldCat Identities
רשימת הפרסומים של יצחק רפאל מלכו, בקטלוג הספרייה הלאומית
דוד תדהר (עורך), "יצחק רפאל מלכו", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1984
א"ש שטיין, יצחק רפאל מלכו – השותל תרבות יהודי ספרד בפרויקט בן-יהודה
שלמה ראובן, התנועה הציונית בשלוניקי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח (מתוך: שלמה ראובן, מאז ועד עתה: הרצאות הקתדרה (1977–1983); עורך: צבי אנקורי, אוניברסיטת תל אביב – הקתדרה להיסטוריה והתרבות של יהודי שלוניקי ויוון, 1984)
א. ח. אלחנני, יצחק רפאל מולכו – בעל "אוצר יהודי ספרד", דבר, 31 ביולי 1962
מת יצחק רפאל מולכו, דבר, 21 במרץ 1976

הערות שוליים

^ בקמץ קטן ובשווא נח, כמו באקרוסטיכונים שבשירי שלמה מלכו, או בשיבוש המקובל מולכו.
^ הוא העדיף לכתוב "שלוניקי", ראו ספרו "ימאים שאלוניקאים בישראל"
^ ראו הרחבה מפיו באוצר יהודי ספרד, ירושלים, כרך ה', עמ' 132-151
^ בועד העיר, דואר היום, 30 באוגוסט 1923
^ ראו גם ספרו ״ימאים שאלוניקאים״