למרות מצבו הכלכלי המבוסס, החליט לצאת מן העיר ולהצטרף לצבא השחרור העממי הסיני. ככל הנראה בהשפעת הנס שיפה, קומוניסט יהודי שהתגורר בגטו וכתב לשבועון הגרמני די ולטבינה תחת שם העט "אסיאתיקוס". בעזרת שיפה הצליח לצאת מן העיר במרץ 1941 והצטרף כרופא לארמייה הרביעית של צבא השחרור העממי, שלחמה בדרום סין סביב שנגחאי.
הוא שימש כמנתח בבית חולים שדה, ניתח חיילים פצועים, טיפל באלפי כפריים ובמקביל יילד תינוקות. כיוון שהסינים התקשו לבטא את שמו, דבק בו הכינוי "לואו שנג" ("אף ארוך" בסינית). ב-1943 הועבר לארמייה השמינית, שפעלה בצפון סין, באזור הצבאי שאנדונג.
הוא התקדם לתפקיד קצין הרפואה הראשי והועלה לדרגת גנרל על ידי מאו דזה-דונג. רוזנפלד תכנן את התשתית הרפואית של הצבא והיה אחראי על בניית בתי-חולים ועל הכשרת צוותי הרפואה. באביב 1944 יזם הקמת בית חולים, שהופצץ על ידי הצבא היפני ונבנה מחדש ב-1946.
ב-1945 מונה לרופא הראשי של הארמייה הראשונה במנצ'וריה.
מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסין ב-1993 נוהגים אורחים סינים רמי-דרג המגיעים ארצה לעלות לקברו, וזכרו משמש סמל לידידות בין סין לישראל.[3][4] באוקטובר 1999 הוקדשה לו תערוכה בבית התפוצות - "חייו של ד"ר יעקב רוזנפלד".[5] במסגרת "שנת סין" של משרד החוץ האוסטרי נפתחה באוקטובר 2006 במוזיאון היהודי בווינה תערוכה על חייו ופועלו.[6]
בסין נבנתה אנדרטה לזכרו ורחובות נקראו על שמו. בית החולים במחוז שאנדונג שבו עבד נקרא על שמו הסיני - לו שנג (Luo Sheng), ופסלו הוצב שם בשנת 1992. בשנת 2003, במלאת מאה שנה להולדתו, הנפיק הדואר הסיני סדרת בולים מיוחדת לכבודו.[7] פסל של יעקב רוזנפלד הוצב ב-2016 במוזיאון הפליטים היהודים בשאנגחאי.[8]
בספטמבר 1993 הוצב בכניסה לבית החולים בגראץ תבליט לזכרו.
החיבור המקיף ביותר על חייו של יעקב רוזנפלד ראה אור באוסטריה ב-1993 (בגרמנית):
Gerd Kaminski, Hongbin Kaminski: General Luo genannt Langnase : das abenteuerliche Leben des Dr. med. Jakob Rosenfeld (Wien: Löcker Verlag, 1993) ISBN 3-85409-226-1
יומניו של רוזנפלד (בגרמנית) מן השנים 1941–1949, שבהן שירת בצבא הסיני, נערכו ופורסמו ב-2002:
Gerd Kaminski, Ann-Margaret Frija-Rosenfeld: Ich kannte sie alle, Das Tagebuch des chinesischen Generals Jakob Rosenfeld (Wien: Löcker Verlag, 2002) ISBN 3-85409-363-2
אהרן שי, "יעקב רוזנפלד הוא לואו שֶׁנְגַטֶה - רופא יהודי וגיבור סין המהפכנית", בתוך: עתמול - עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, יד יצחק בן צבי, גיליון 260, ינואר 2019, עמודים 5–8.
