הרב יעקב ישראל מזרחי (ה'תר"ף, 1919 - א' באלול ה'תש"ם, 13 באוגוסט 1980) היה רב ואיש ציבור חרדי-ישראלי. כיהן כחבר הכנסת מטעם אגודת ישראל.
ביוגרפיה
נולד בשכונת "שעריים" ברחובות (אז מושבה), לשושנה והרב דוד מזרחי, יוצאי תימן. אביו עלה לארץ כעשור לפני שנולד, כיהן כאב בית דין ברחובות, ונהרג בהפצצות על המושבה במלחמת העצמאות.[1] היה בעל הסמכה לרבנות.
עוד בתקופת המנדט הבריטי פעל רבות בקרב יוצאי עדות המזרח בארץ, ופעילותו התגברה לאחר מלחמת העצמאות וגלי העלייה. הוא פעל במעברות ברחבי הארץ לחיזוק היהדות, ונלחם בכפייה החילונית שהופעלה על העולים. נהג להסתובב ברחבי הארץ על אופנוע או בתחבורה ציבורית. היה דרשן בולט ונאם בכינוסים ועצרות המוניות.
בהמשך מונה למנהל מחלקת עדות המזרח באגודת ישראל בארץ ישראל, בתפקיד זה עסק בבעיות הקליטה של עדות המזרח, ובעיקר מבחינה דתית-רוחנית. בין היתר עמל רבות לרישום תלמידים למוסדות תורניים, בהתחלה לשולחם לפנימיות, ובהמשך סייע לייסד בתי ספר ומקומות לימוד.
בהמשך מונה לסגן יו"ר אגודת ישראל בארץ ישראל. לחבר מועצת העיר רחובות, ולסגן ראש העיר והממונה על מחלקת הרווחה. שימש סגן יו"ר המועצה הדתית והיה פעיל במוסדות החינוך הדתיים בעיר.
בשנת 1972 נכנס לכנסת השביעית מטעם אגודת ישראל במקומו של שלמה יעקב גרוס, על פי הסכם רוטציה והיה חבר בוועדות הכנסת השונות.
בשלהי קיץ התש"ם, בדרכו לפגישה ציבורית בירושלים, לקה באירוע מוחי. ימים ספורים לאחר מכן, בראש חודש אלול, הוא נפטר.
על שמו נקראו מוסדות "אור יעקב-אור זרוע" - לימודי רבנות ודיינות לאברכים מחב"ד.[2]
משפחתו
נשא לאשה את הרבנית חביבה לבית חובארה וממנה היה אב ל-16. בנו דוד נהרג במלחמת יום כיפור.[3] בנו אליעזר היה חבר כנסת מטעם אגודת ישראל.
לקריאה נוספת
- שניאור ברגר, דרך כוכב מיעקב, תולדות חייו, ה'תשע"ח
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
