יעקב מושלי (21 בדצמבר 1885 יפו - 26 ביולי 1960 ציריך, שווייץ) היה מהנדס מכונות ישראלי, ממקימי מסילת הרכבת החיג'אזית, שעבד שנים רבות בחברת הרכבות בארץ. מייסד חברת מים בחיפה. ממציא פטנטים בתחום ההנדסה. מייסד שכונה בחיפה (כיום רחוב שושנת הכרמל), וממקימי התיאטרון בארץ.
ביוגרפיה
יעקב מושלי נולד ב-1885 בשכונת נווה צדק שביפו. הוריו היו זרח אלתר מושלי ויוכבד (לבית פישמן)[1]. השלים לימודי תיכון בבית ספר אליאנס ביפו ונסע ללימודים גבוהים בגרמניה, שם הוסמך כמהנדס מכונות.
ב-1908, כשחזר מגרמניה, החל לעבוד בתעשיית המתכת בארץ (מפעל ל. שטיין ושות' ביפו ומפעלי וילבושיץ ומילר בחיפה).
ב-1910 הוזמן על ידי הממשלה הטורקית לסייע בסלילה ואחזקה של מסילת הרכבת החיג'אזית מדמשק למדינה, ולשם כך נסע תכופות למדינות ערב שלאורכן עברה המסילה. מושלי המשיך בעבודתו גם בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ועל כך זכה באותות הערכה מהשלטונות העות'מאנים.
לאחר המלחמה וכיבוש הארץ על ידי הבריטים, המשיך מושלי לעבוד בחברת הרכבות, ונשלח על ידי השלטונות לייצג את הרשויות היהודיות בארץ בוועדה לחלוקת רכבות חג'אז בין המדינות היורשות את הקיסרות העות'מאנית. המשיך לעבוד בחברת הרכבות עד שנת 1933 ויצא לפנסיה ב-1934.
לאחר פרישתו הקים וניהל את מפעל המים של מפרץ חיפה. במסגרת תפקידו הניח קו מים מנחל שיח אל תחנת הרכבת חיפה מזרח. בנוסף הקים ב-1937 תחנת שאיבה וצנרת מים שסיפקה מים למגדל מים שנמצא בכיכר היינריך היינה.
מושלי שימש כיושב ראש "ועד הר הכרמל" וייסד שכונה על הכרמל שנקראה על שמו "שכונת מושלי" ובה בנה בתים בשיטה מיוחדת שפיתח. שיטת הבניה התבססה על ניצול מקסימלי של השטח והתאמת הבניינים לתנאים הסביבתיים כשהמבנים בנויים בצורת צלב. כיום נקרא הרחוב "שושנת הכרמל" כהד לאותם בתים[2]. ב-1997 קראה עיריית חיפה רחוב על שמו במפרץ חיפה.
היה בין מייסדי "חובבי הבמה העברית" ביפו, ולאחר מכן היה ממקימי התיאטרון העברי בארץ, יחד עם מנחם גנסין, אליעזר פפר ואשר זליג ארליך.
בתקופת לימודיו בגרמניה נשא לאשה את מלני לבית כהן ולזוג נולדו שני ילדים (רות ותיאודור). אחותו של יעקב, שרה, נישאה לתעשיין אבא נאמן. מושלי נפטר ב-1960 בציריך שבשווייץ ונקבר בבית הקברות בבנימינה[3].
שכלולים ופטנטים שפיתח
- מעצורים אוטומטיים לקרונות משא (על פיתוח זה קיבל פרס מאת ממשלת בריטניה).
- חיזוק בתים נגד רעידת אדמה.
- בתים מוכנים מראש.
- שיטת בניה של 4 כנפות.
- שיטת אוורור אוטומטי בבניינים.
- חלונות לתאורה בעקיפין.
- כלים מתקפלים להובלת מצרכים.
- שכלולים של מנועי דיזל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "יעקב מושלי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1709
- אמציה פלד, רחוב מושלי, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
- המהנדס יעקב מושלי בן 60, דבר, 27 בדצמבר 1945
- שלמה שבא, ליצנים, בוקיון, מוקיון ולוליון - מורה, בן חזן ופועל, דבר, 17 באפריל 1970 שלמה שבא, המשך
- עשרה רגעים עם יעקב מושלי, דואר היום, 23 בנובמבר 1934
הערות שוליים
