יעקב לבל

מוזס יעקב לבל (Moses Iacob Löbel;‏ 1824–1867) היה בנקאי, איש עסקים ועסקן יהודי חשוב בוולאכיה, מנהל סניף של חברת ביטוח והמנהל הראשון של בנק רומניה, גיסו של יעקב מרמורוש וממייסדי בנק מרמורוש, בלנק ושות', עמד בראש הוועד, שייסד את קהילת הדת הישראלית המודרנית והוביל להקמת היכל קורל של בוקרשט, השאיר קרן להקמה ב-1873 בבוקרשט של בית ספר יסודי יהודי לבנים שנקרא על שמו ועל שם אשתו.[1]

קורות חיים

לבל נולד בבוקרשט, נסיכות ולאכיה כבנם של אברהם ואטל לבל.[2] בשנים 1857 - 1864 היה מנהל הסניף הרומני של חברת הביטוח Aziende Assicuratrice מטריאסט. הוא קידם את נושא הביטוח במרחב הרומני ויצירת חברת ביטוח לאומית, שקמה ב-1870. לבל היה המנהל של Banque de Roumanie, שלוחה של הבנק Imperial Ottoman Bank מקונסטנטינופול.

יעקב לבל היה חבר בוועד הראשון של קהילת הדת הישראלית המודרנית, ששמה לה למטרה להקים היכל יהודי מודרני בבוקרשט. ב-16 בינואר 1866 נערכה אספה של חברי "קהילת היכל קורל של בוקרשט" ונבחר ועד הנהגה ובראשו יעקב לבל והוא הנהיג את איסוף הכספים ובניית ההיכל,[3] אך מת משבץ בגיל 39[2] ערב חנוכתו בחנוכת ההיכל נאם הרב הצרפתי אנטואן לוי, שניהל לאחר מכן את טקסי קבורתו של יעקב לבל ושמו של לבל נחרט על לוח זיכרון בהיכל[4] בלווייה שלו השתתפו קהל רחב, אנשי האליטה הכלכלית והפוליטית המקומית, לרבות השר יון ברטיאנו שהיה בדרך כלל עוין ליהודים.[2] לבל הוריש חלק גדול מנכסיו למטרות רווחה וצדקה, בייחוד לנוער נצרך במטרת לימודים והלבשה, קרן רווחה לעזרת נשים יולדות, קרן להקמת בית חולים יהודי בבוקרשט, וכו'. לבל הוריש סכומים של כסף בין גם לקהילה היהודית בבראשוב ולעיריית בראשוב במטרות צדקה עבור נוצרים. [2]

חייו הפרטיים

בשנת 1851 יעקב לבל התחתן עם אשתו, קרולינה, שנפטרה בבראשוב אחרי 15 שנות נישואים ב-1866. לזכרה הוא הקים קרנות צדקה בפריז, בראשוב ובוקרשט אגליטאטיה 21 ביוני 1907 דרשת הרב מוריץ מאיר בק למלאת 40 שנה למותו של יעקב לבל. לבל הובא לקבורה על יד אשתו בבראשוב.[5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Evrei din România - breviar biobibliografic, Hasefer, 2008, עמודים 240 - 241 (ברומנית)
  2. ^ 1 2 3 4 Der Israelit כרך עמ' 570 1867
  3. ^ Evreii din România în texte istoriografice, Hasefer, 2004, עמודים 508 - 510 (ברומנית)
  4. ^ Evreii din România în texte istoriografice, Hasefer, 2004, עמוד 511 (ברומנית)
  5. ^ Egalitatea 21/06/1907