יעקב איסקולסקי

הרב יעקב איסקולסקי תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	16 באוקטובר 1875
פטירה	17 בפברואר 1931 (בגיל 55)
תקופת הפעילות	? – 17 בפברואר 1931

הרב יעקב איסקאלסקי (לעיתים אחרי פטירתו מופיע כ"איסקולסקי"; י"ז בתשרי ה'תרל"ו, 16 באוקטובר 1875 - ל' בשבט ה'תרצ"א, 17 בפברואר 1931) היה רב ליטאי-אמריקאי. שימש כרב של רובליה וקוז'אן הורודוק באימפריה הרוסית; ולאחר שהיגר לארצות הברית, היה רב בסקרנטון פנסילבניה ובקהילות אנשי סלוצק ואנשי ביאליסטוק בניו יורק.

איסקאלסקי היה העורך של הירחון "המצפה". כמו כן חיבר ספר על תרי"ג מצוות. היה מראשי ועד הרבנים מה"קהילה" דניו יורק^[1] ואגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה, וממייסדי ומנהיגי מוסד עזרת תורה. מייסד ויו"ר לדגל הרבנים האורתודוקסים של אמריקה.

נולד ביום א' של חול המועד סוכות בעיירה מיר, לחינקא בת רבי משה איטעלד מקוברין (נפטרה בכ"א באייר תרס"א) ולרב דובער בן מיכל שמעון איסקאלדסקי (נפטר בב' בניסן תר"פ).

דובער היה בן אחות להג"ר מאיר מארים שאפיט, רבה של קוברין ומחבר ספר ניר על תלמוד ירושלמי. מצד אביו היה צאצא להג"ר שלמה זלמן מירקש, רבה של מיר ומחבר ספר שלחן שלמה על אורח חיים. דובער היה קשור לחסידות לעכוויטש ולאחר כן לחסידות סלונים^[2].

הרב יעקב איסקאלסקי למד בישיבת מיר עד גיל 13 ואחר כך בסלונים. הוא התקרב לרבה של סלונים, הרב יוסף שלופר. נישא לחיה גרונא רבקה. לאחר נישואיו נסע ללמוד בכולל אברכים "כולל הפרושים" בקובנה ונסמך לרבנות בידי רבה של העיר, הרב צבי הירש רבינוביץ, ובידי הרב משה דנישבסקי מסלובודקה, הרב שלמה הכהן והרב חיים עוזר גרודזנסקי מווילנה.

הרב איסקאלסקי התמנה לכהונת רבנות ראשונה כרבה של רובליה שבפלך מינסק, שבה כיהן בין השנים תרס"ג–תרס"ד. אחר כך התמנה כרבה של קוז'אן הורודוק שבה כיהן עד שנת תרס"ז. במרחשון ה'תרס"ז, נובמבר 1906, היגר לארצות הברית והתמנה כרבה של סקרנטון שבפנסילבניה. ב-1909 עקר לניו יורק וכיהן כרב בית הכנסת של "אנשי סלוצק". משנת 1918 ועד סוף ימיו כיהן כרב קהילת "אנשי ביאליסטוק"(אנ')^[3] בניו יורק.

לאחר פטירתו בל' בשבט ה'תרצ"א, 17 בפברואר 1931, התמנה תחתיו בנו הרב מיכל שמעון איסקולסקי לרבה של קהילת אנשי ביאליסטוק שכיהן שם עד פטירתו ב-1959.^[4] חתנו הרב ישראל טבק כיהן אף הוא כרב בבלטימור כ45 שנים^[5] והיה נשיא להסתדרות הרבנים דאמריקה בין 1948 ל-1950.^[6]

לאחר שהגיע לניו יורק, הרב איסקאלסקי נבחר לגבאי הראשי של מוסדי תמיכה אמריקאיים לישיבת אור תורה בטבריה (של הג"ר משה קליערס) ולישיבת עץ חיים בסלוצק (של הג"ר איסר זלמן מצלר).

בשנת 1911 שהוא שנת ייסודה, התחבר לוועד הרבנים מה"קהילה" דניו יורק ובשנת 1915 כבר היה למזכיר שלהם. הוא גם היה חבר לאגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה מ-1915 עד 1928 וישב בוועד הפועל שלהם. בשנת 1926 ייסד את דגל הרבנים האורתודוקסים דאמריקה ושימש כנשיא שלהם מאז עד זמן פטירתו.

בשנת 1915 היה ממייסדי מוסד עזרת תורה ונתמנה למזכיר ביום הקמתה, וכיהן בתפקיד באופן פעיל עד 1925 ובאופן רשמי עד 1928. במובנים רבים החלפתו בתפקיד זה היה הרב יוסף אליהו הנקין שנתמנה למנהל המוסד ב-1925.^[7]

הוא נמנה עם ראשוני רבני "המזרחי" בארצות הברית והיה ידיד קרוב של הרב מאיר ברלין בתקופתו באמריקה. הוא גם סייע לידידו הרב הלל הכהן קליין בניסיונו להקים סניף של "אגודת ישראל" באמריקה לאחר 1920.

• בנו מיכל שמעון איסקולסקי
• חתנו ישראל טבק

• הוא ערך את הירחון הרבני המצפה^[8] (יחד עם הג"ר אברהם אהרן יודלביץ, בן דודו של אביו) שראה אור בניו יורק בשנים 1910–1911.
• בשנת 1915 הוא חיבר חלק העברי של פמפלט בשם ספר הברית^[9] על תקנות בנושא ברית מילה. זה יצא לאור על ידי "ועד המילה" של ה"קהילה" דניו יורק. רב איסקאלסקי היה מוהל מפורסם וממנהיגי ועד הרבנים של ה"קהילה".
• בשנת 1919 הוא ערך את ספר הזיכרון^[10] ובשנת 1922 הוא ערך את זיכרון בספר^[11] בתור תפקידו כמזכיר מוסד עזרת תורה שהם הוציאם לאור. בשניהם הוא כתב ההקדמה והאחרית דבר.
• הוא התחיל להדפיס את ספרו תרי"ג מצוות^[12] אך הספיק להדפיס רק את החלק הראשון (ניו יורק 1926). תוכן הספר נכתב מסביב לספר המצוות לרמב"ם. הספר מחולק לשלושה חלקים: "מטעמים" בקשר לטעמי המצוות, "דברי יעקב" בקשר לעיונים בהלכה, ו"כבוד הגרון" בקשר לדרוש. בספרו מוזכרות תוך כדי הרצאת חידושיו, בדיחות יהודיות ואנקדוטות רבות מחיי היהדות בארצות הברית בתקופתו. הוא מרבה להתאונן על הבורות הפושה בציבור היהודי בענייני יהדות, ועל הרבנים הרפורמים והקונסרבטיבים.
• הוא כתב הרבה מאמרים בירחון היידי דגל ישראל^[13] שהופיע בניו יורק מאת דגל הרבנים בשנים 1927–1930. בתור תפקידו כנשיא דגל הרבנים הוא סייע לעורך הירחון, הרב שמריהו ליב הורביץ. בנוסף למאמרים שהופיעו בשמו, הוא גם כתב מאמרים בשמות עט "רבי זעירא" ו"בן דוב".

• שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 305, ושם עמ' 310–311, באתר היברובוקס
• בן-ציון אייזנשטט, דורות האחרונים, חלק א (א-ו), ניו יורק, תרע"ג, עמ' 33-34, באתר היברובוקס
• נתנאל קצבורג, איסקולסקי יעקב, בתוך: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, חלק א, ירושלים תשי"ח, עמ' 96-98
• מ. צינוביץ, רבנים ילידי מיר גדולי־התורה בחו"ל: הרב ר' יעקב אסקולסקי, בתוך: ספר מיר, ירושלים תשכ"ג, עמ' 437–438 (ספר יזכור לקהילת מיר, בספריית העיר ניו יורק תמונה מס. 223)
• זלמן שזר, פרקי מיר: חסידי סלונים בעיירה, בתוך: ספר מיר, עמ' 276 ושם עמ' 277
• Israel Tabak, Three Worlds: A Jewish Odyssey, Jerusalem 1988, pp. 151-163, 391-400
• Moshe Sherman, Orthodox Judaism in America, Westport, CT 1996, Eskolsky, Jacob (1875-1931), pp. 61-62
• אהרן סורסקי, נר לישראל: ספר זיכרון, ירושלים תשנ"ח, עמ' קלב-קלד, קמ-קמא

• קברי משפחת איסקולסקי בבית הקברות הר הלבנון, קווינס, באתר "קברים" (באנגלית)
• הרב יעקב איסקולסקי ומשפחת איסקולסקי, באתר יוצאי מיר (באנגלית)
• ביוגרפיה קצרה נוספת (כוללת תמונה מאוחרת שלו), באתר ארכיון האינטרנט, מתוך אתר "HebrewBooks" (באנגלית)
• יעקב בן דב בר איסקולסקי (1875-1931), דף שער בספרייה הלאומית