|
יעד 1 לפיתוח בר קיימאיעד 1 של פיתוח בר קיימא (SDG 1 או יעד גלובאלי 1), אחד מ-17 יעדי פיתוח בר קיימא שהוקמו על ידי האו"ם ב-2015, קורא לסיום העוני בכל הצורות. הנוסח הרשמי הוא: "אין עוני".[1] המדינות החברות התחייבו "לא להשאיר אף אחד מאחור": בבסיס המטרה עומדת "מחויבות עוצמתית לא להשאיר אף אחד מאחור ולהגיע תחילה לאלה הרחוקים מאחור".[2] מטרת SDG 1 היא למגר כל צורה של עוני קיצוני כולל המחסור במזון, מי שתייה נקיים ותברואה. השגת מטרה זו כוללת מציאת פתרונות לאיומים חדשים הנגרמים על ידי שינויי אקלים וקונפליקט. SDG 1 לא רק מתמקד באנשים החיים בעוני, אלא גם בשירותים שאנשים מסתמכים עליהם ובמדיניות חברתית שמקדמת או גם מונעת עוני.[3] היעד כולל שבעה תתי יעדים ו-13 מדדים למדידת התקדמות. חמשת "יעדי התוצאה" הם:
למרות ההתקדמות המתמשכת, 10 אחוז מאוכלוסיית העולם חייה בעוני ונאבקת לספק צרכים בסיסיים כמו בריאות, חינוך וגישה למים ותברואה.[5] עוני קיצוני נשאר נפוץ במדינות בעלות הכנסה נמוכה, במיוחד אלו שנפגעו מסכסוכים וטלטלות פוליטיות.[6] אחד המדדים המרכזיים המודדים את העוני הוא שיעור האוכלוסייה שחיה מתחת לקו העוני הבינלאומי והלאומי. מדידת שיעור האוכלוסייה המכוסה על ידי מערכות הגנה סוציאליות ומתגוררת במשקי בית עם גישה לשירותים בסיסיים גם היא אינדיקציה לרמת העוני.[4] מיגור העוני הקשה על ידי מגפת COVID-19 בשנת 2020. סגרות מקומיות ולאומיות הובילו לקריסת הפעילות הכלכלית שהפחיתה או ביטלה את מקורות ההכנסה והאיצה את העוני.[7] רקע מאז 1990, מדינות ברחבי העולם נקטו באמצעים שונים לצמצום העוני והשיגו תוצאות יוצאות דופן. מספר האנשים החיים בעוני קיצוני ירד מ-1.8 מיליארד ל-776 מיליון בשנת 2013.[8][9] ובכל זאת, אנשים ממשיכים לחיות בעוני כשהבנק העולמי מעריך ש-40 עד 60 מיליון אנשים ייקלעו לעוני קיצוני ב-2020.[10] עוני הוא יותר מהיעדר הכנסה או משאבים: אנשים חיים בעוני אם חסרים להם שירותים בסיסיים כגון שירותי בריאות, ביטחון וחינוך. מדד חלופי אפשרי אחד הוא מדד העוני הרב-ממדי.[11]
לפני מגפת ה-COVID-19 בשנת 2020, קצב הפחתת העוני העולמי התעכב, וצפוי שהיעד העולמי לסיים את העוני עד 2030 יחמיץ. עם זאת, המגפה דוחפת עשרות מיליוני אנשים חזרה לעוני קיצוני, ומבטלת שנים של התקדמות. ההערכה היא ששיעור העוני הקיצוני העולמי צפוי לעמוד על 8.4 עד 8.8 אחוזים ב-2020, שזה קרוב לרמתו ב-2017. כתוצאה מכך, על פי ההערכות 40 עד 60 מיליון בני אדם יידחקו בחזרה לעוני קיצוני, העלייה הראשונה בעוני העולמי מזה יותר מ-20 שנה.[12] יעדים, מדדים והתקדמותמיגור העוני חשוב לצמצום אי השוויון הקיים כיום בין אנשים וליציבות הכלכלית-חברתית והפוליטית של מדינות שנותרו מאחור. האו"ם הגדיר 7 יעדים ו-14 אינדיקטורים עבור SDG 1. מקור הנתונים העיקרי עבור מחווני SDG 1 (כולל מפות) מגיע מה-Our World in Data של SDG Tracker.[4] היעדים מכסים מגוון רחב של נושאים לרבות מיגור העוני הקיצוני (יעד 1.1), הפחתת העוני בחצי (1.2), הטמעת מערכות הגנה חברתית (1.3), הבטחת שוויון זכויות לבעלות, שירותים בסיסיים, טכנולוגיה ומשאבים כלכליים. (1.4), בניית חוסן בפני אסונות סביבתיים, כלכליים וחברתיים (1.5), וגיוס משאבים לסיום העוני (1.6).[13] יעדים מציינים את המטרות בעוד אינדיקטורים מייצגים את המדדים שלפיהם העולם שואף לעקוב אחר היעדים הללו.[14] מיגור העוני הקיצוני דורש כלכלה חזקה שמייצרת מקומות עבודה ושכר טוב; ממשלה שיכולה לספק בתי ספר מאובזרים היטב, בתי חולים, כבישים ואנרגיה ; וילדים בריאים ומזינים היטב שהם ההון האנושי העתידי שיתדלק את הצמיחה הכלכלית.[15] ל-SDG 1 יש שני יעדי הפחתת עוני ספציפיים: מיגור העוני הקיצוני (יעד 1.1) והפחתת העוני בחצי עד 2030 (יעד 1.2). חמישה מהיעדים אמורים להגיע עד 2030, ולשניים אין תאריך מוגדר.  הטקסט המלא של יעד 1.1 הוא: "עד 2030, למגר את העוני הקיצוני עבור כל האנשים בכל מקום, הנמדד כיום כאנשים שחיים על פחות מ-1.90 דולר ליום."[1] יעד 1.1 כולל אינדיקטור אחד: אינדיקטור 1.1.1 הוא "שיעור האוכלוסייה שחיה מתחת לקו העוני הבינלאומי המצטבר לפי מין, גיל, מצב תעסוקה ומיקום גאוגרפי ( עירוני / כפרי )".[4] קצב הפחתת העוני הקיצוני התחיל טוב עם 2010 (15.7 אחוזים), 2015 (10 אחוזים), 2019 (8.2 אחוזים) והוא צפוי בשנת 2020 ל - (8.4 עד 8.8 אחוזים). הסיבה לכך היא שמגפת COVID-19 הופכת את מעגל הפחתת העוני.[16] : 3 העובדים בעולם החיים בעוני קיצוני ירדו, מ-14.3 ל-8.3 ל-7.1 אחוזים ב-2010, 2015 ו-2019, בהתאמה.[16] יעד 1.2: הפחתת העוני ב-50% לפחותהנוסח המלא של יעד 1.2 הוא: "עד 2030, צמצם לפחות במחצית את שיעור הגברים, הנשים והילדים בכל הגילאים החיים בעוני על כל ממדיו לפי הגדרות לאומיות".[1] האינדיקטורים כוללים:[4]
לפי דו"ח משנת 2018, סין תרמה יותר מ-70% מהפחתת העוני בעולם מאז הרפורמה ופתיחתה בסוף שנות ה-70. במהלך ארבעת העשורים האחרונים, באמצעות שורה של רפורמות מדיניות ומוסדיות, סין צמצמה את העניים הכפריים ב-739.9 מיליון. שיטות הפחתת העוני של סין כוללות הפחתת עוני מכוונת פיתוח, שיפור יכולת הפיתוח העצמי של האוכלוסייה הענייה, עידוד השתתפות רב-מפלגתית בהפחתת העוני, התמקדות בחדשנות הפחתת העוני ושיטות הפחתת העוני. אלה יכולים להוות התייחסות למדינות מתפתחות אחרות לצמצום העוני.[17] יעד 1.3: הטמעת מערכות הגנה סוציאליות מתאימות לאומית הנוסח המלא של יעד 1.3 הוא: "הטמע מערכות ואמצעים להגנה סוציאלית מתאימות לאומית לכולם, עד שנת 2030 השג כיסוי משמעותי של העניים והפגיעים".[1] אינדיקטור 1.3.1 הוא "שיעור האוכלוסייה המכוסה על ידי מערכות הגנה סוציאליות, לפי מין, ילדים מיוחסים, מובטלים, אנשים מבוגרים, אנשים עם מוגבלות, נשים בהריון, יילודים, נפגעי עבודה ועניים ופגיעים".[4] כ-4 מיליארד בני אדם, לא נהנו מכל סוג של הגנה חברתית, שהיא קריטית לעזור לעניים ולפגיעים ביותר על פי נתוני 2016.[16] למחצית מאוכלוסיית העולם עדיין אין כיסוי מלא של שירותי בריאות חיוניים, ורק 22% מהעובדים המובטלים היו מכוסים בדמי אבטלה.[16] יעד 1.4: שוויון זכויות לבעלות, שירותים בסיסיים, טכנולוגיה ומשאבים כלכלייםהנוסח המלא של יעד 1.4 הוא: "עד 2030, וודאו שלכל הגברים והנשים, בפרט לעניים ולחלשים, יהיו זכויות שוות למשאבים כלכליים, כמו גם גישה לשירותים בסיסיים, בעלות ושליטה על קרקע וצורות אחרות. של רכוש, ירושה, משאבי טבע, טכנולוגיה מתאימה ושירותים פיננסיים, לרבות מימון מיקרו".[1] שני האינדיקטורים שלו הם:[4]
יעד 1.5: בניית חוסן בפני אסונות סביבתיים, כלכליים וחברתיים הטקסט המלא של יעד 1.5 הוא: "עד שנת 2030, בנה את החוסן של העניים ושל אלה שנמצאים במצבים פגיעים וצמצם את החשיפה והפגיעות שלהם לאירועי קיצון הקשורים לאקלים ולזעזועים ואסונות כלכליים, חברתיים וסביבתיים אחרים."[1] יש לו ארבעה אינדיקטורים:[4]
בסך הכל 80 מדינות דיווחו על אבדות הקשורות לאסון לשנת 2018, כולל 23,458 מקרי מוות ו-2,164 נעדרים. יותר מ-39 מיליון בני אדם דווחו כפגועים, 29 מיליון מהם ראו את פרנסתם מופרעת או נהרסה. במונחים של הפסדים כלכליים ישירים, דיווחו מדינות על 23.6 מיליארד דולר, 73% מהם יוחסו למגזר החקלאי.[16] יעד 1.א: גיוס משאבים לסיום העוניהנוסח של יעד 1.א הוא: "להבטיח גיוס משמעותי של משאבים ממגוון מקורות, לרבות באמצעות שיתוף פעולה פיתוח משופר על מנת לספק אמצעים הולמים וצפויים למדינות מתפתחות במיוחד למדינות הפחות מפותחות".[1] יש לו שלושה אינדיקטורים:[4]
הונחה הצעה בשנת 2020 למחיקת יעד 1.א.[18] יעד 1.ב: הקמת מסגרות מדיניות למיגור העוני בכל הרמותהטקסט המלא של יעד 1.ב הוא: "צור מסגרות מדיניות תקינות ברמה הלאומית, האזורית והבינלאומית, המבוססות על אסטרטגיות פיתוח פרו-עניים ורגישה מגדרית, כדי לתמוך בהשקעה מואצת בפעולות למיגור העוני".[1] יש לו אינדיקטור אחד: אינדיקטור 1.ב.1 הוא "ההוצאה החברתית הציבורית בעד עניים".[19] סוכנויות אפוטרופוססוכנויות האפוטרופוס מופקדות על מדידת התקדמות האינדיקטורים:[20][21]
ניטורסדר היום לפיתוח בר קיימא לשנת 2030 מדגיש את המחויבות החזקה של המדינות החברות באו"ם והקהילה הבינלאומית לסיום העוני. דוחות התקדמות ברמה גבוהה עבור כל SDGs מתפרסמים בצורה של דוחות של מזכ"ל האומות המאוחדות עם סקירה נושאית של הפורום הפוליטי ברמה גבוהה של האו"ם לאחרונה על SDG 1.[16] : 5  אתגריםהשפעת מגפת COVID-19COVID-19 גרם לעלייה הראשונה בעוני העולמי (עלייה של 7 אחוזים תוך מספר חודשים בלבד), וסיים רצף של 20 שנה של התקדמות.[22] : 9 כמעט 37 מיליון אנשים נוספים נפלו לעוני קיצוני בשנת 2020, ובגלל COVID-19, הם חיים כעת מתחת לקו העוני הקיצוני של 1.90 דולר ארצות הברית ליום.[22] : 24 הערכה אחרת הציגה את הנתון על 71 מיליון אנשים שנדחקו לעוני קיצוני בשנת 2020.[23] הנעילה הובילה לקריסת הפעילות הכלכלית ובכך גרמה להפחתת ההכנסה המובילה לעוני מואץ.[7] מדווח כי עובדים צעירים סובלים לכאורה מאבטלה פי שניים מאשר מבוגרים.[24] יש תחזיות שלאפריקה שמדרום לסהרה תהיה השיעור הגבוה ביותר של הגדלת העוני מכיוון שכבר יש בה יותר אוכלוסיות שחיות קרוב לקו העוני הבינלאומי.[25] COVID-19 הגביר עוד יותר את האתגרים של השגת יעדי אפס עוני, כמו גם יעדי SDG אחרים עד 2030. למרות שאמצעים חלופיים רבים נפרסים כדי לקבל את הנתונים הרלוונטיים, הכלים והשיטות הזמינים לא הצליחו לתת מענה מספק לאקלים המתפתח ללא הרף.[26] כדי להשיג ולנטר מספיק את ההתקדמות של יעדי SDG, מקבלי החלטות כמו גם בעלי עניין צריכים גישה לנתונים בזמן ואמינים.[27] כאשר מדינות ננעלו בשנת 2020 עקב מגפת COVID-19, הושעו פעילויות רבות של איסוף נתונים המסתמכות על ראיונות ישירים.[26] המגפה קטעה את איסוף הנתונים. למקבלי ההחלטות לא הייתה גישה לנתונים מהימנים, במיוחד בחודשים הראשונים.[27] יתר על כן, COVID-19 חשף את חוסר ההתאמה בשרשרת המזון העולמית.[28] למגפה יש השפעה מסחררת על מדינות שבריריות, למשל, על פי ההערכות 15.6 מיליון אזרחי תימן גוועים ברעב על בסיס יומי, כשמיליונים נוספים נדחפים למצב של מצוקה.[28] קישורים עם SDGs אחריםה-SDGs קשורים זה בזה מכיוון שצמיחה אחת יכולה להשפיע באופן חיובי על אחר ולהפך. מיגור העוני יכול להוביל לאפס רעב ( SDG 2 ) שכן רעב ועוני קשורים זה לזה. SDG 1 קשור לאי-שוויון מופחת ( SDG 10 ) שכן אי-השוויון ברחבי העולם נותר גבוה, ולעוני יש השפעות משמעותיות על מדדי אי-השוויון. יחד עם זאת, גישה לעבודה הגונה שיש לה גם השפעות מגדריות במסגרת שוויון מגדרי ( SDG 5 ) משפיעה גם על התוצאות של עבודה הגונה וצמיחה כלכלית ( SDG 8 ). SDG 1 מקשר במיוחד לבריאות טובה ולרווחה ( SDG 3 ) שכן מיגור העוני בהכרח יעלה את רמת החיים. יתר על כן, זה משפיע על הזמינות של חינוך איכותי לכולם ( SDG 4 ) מכיוון שהעלויות האקדמיות הופכות ללא סבירות, ומי השתייה ( SDG 6 ) בלתי נגישים ועוד רבים אחרים.[16] ארגוניםארגונים המוקדשים למיגור העוני הקיצוני כדי לסייע בהשגת SDG 1 כוללים:
ארגונים מבוססי ארצות הבריתבארצות הברית יש למעלה משישים אלף ארגונים פטורים ממס העובדים בנושאים הקשורים ל-UN SDG 1, על פי נתונים שהוגשו ל-Internal Revenue Service –IRS ומצטברים על ידי X4Impact.[29] X4Impact, בתמיכת קרן רוקפלר, קרן פורד,[30] קרן Hewlett,[31] ו-Giving Tech Labs, יצרו כלי אינטראקטיבי מקוון בחינם, Poverty בארצות הברית. כלי מקוון זה מאפשר למשתמשים לראות אינדיקטורים הקשורים לעוני ברמה הלאומית ולפי מדינה, כמו גם מידע רלוונטי עבור למעלה מ-60 אלף ארגונים פטורים ממס בארצות הברית העובדים בנושאים הקשורים ל-UN SDG 1. נתוני העמותות בכלי מתעדכנים כל 15 ימים בעוד שהאינדיקטורים מתעדכנים מדי שנה. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Information related to יעד 1 לפיתוח בר קיימא |
