ינוביצ'י (בבלארוסית: Янавічы, ינביצ'י; בפולנית: Janowicze, ינוביצ'ה; ברוסית: Яновичи, ינוביצ'י) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בסמוך לגבול רוסיה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
ינוביצ'י נזכרת לראשונה בשנת 1511. בחלוקת פולין הראשונה בשנת 1772 נכלל היישוב בתחום האימפריה הרוסית.
יהודי ינוביצ'י
בתחילת המאה ה-20 נמנו בעיירה כ-1,700 יהודים, כמחצית מתושביה. בתקופה הסובייטית פעלו בעיירה מועצה יהודית ממלכתית ובית ספר יידי, ומספר יהודי היישוב הצטמצם.
ב-12 ביולי 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ועד מהרה הטילו אלו על יהודיה גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב, תוך רצח של למעלה מ-200 גברים יהודים מהעיירה בכפר סמוך.
ב-25 באוגוסט 1941 רוכזו יתר יהודי העיירה בגטו מוקף גדר תיל שהוקם בה, בו התקיימו רעב ומחלות. ב-10 בספטמבר 1941 רצחו הגרמנים את כ-1,000 עד 1,600 היהודים שנותרו בגטו שבעיירה בתעלות ליד הכפר הסמוך זייצבו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
.jpg)
