יין ביו-דינמי הוא יין שמיוצר באמצעות שיטות ביו-דינמיות בשלב גידול הפרי ובמהלך העיבוד שלאחר הבציר. בתהליך ייצור יין ביו-דינמי משתמשים גם בשיטות של חקלאות אורגנית (שימוש בקומפוסט כדשן והימנעות ממרבית חומרי ההדברה) וגם בתוספים לאדמה שמיוצרים על פי הפורמולות של רודולף שטיינר, מעקב אחרי לוח זמנים לשתילה שמבוסס על מדדים אסטרולוגיים,[1] והתייחסות לאדמה בתור "אורגניזם חי וקשוב".[2]
גידול גפנים ביו-דינמי
שיטות ביו-דינמיות מיושמות בגידול גפנים במגוון ארצות, כולל צרפת, שווייץ, איטליה, ספרד, אוסטריה, גרמניה, אוסטרליה, ארגנטינה, צ'ילה, פרו, דרום-אפריקה, קנדה וארצות-הברית. בשנת 2010, מעל 700 יקבים ברחבי העולם, שיחד מכסים שטח של יותר מ-100,000 דונם, הוגדרו כביו-דינמיים.[3] מספר מגדלים מסחריים מוכרים ויוקרתיים מאוד עברו לשיטות ביו-דינמיות. לפי מאמר שפורסם במגזין Fortune, רבים מהיקבים המובילים בצרפת עובדים בשיטות גידול גפנים ביו-דינמיות, "כולל 'Domaine Leroy' בבורגונדי, 'Château de la Roche aux Moines' בלואר, 'Maison Chapoutier' בעמק הרון, ו-'Domaine Zind Humbrecht' באלזס".[4] כדי שיין יוגדר כ"ביו-דינמי", עליו לעמוד בסטנדרטים שנקבעו על ידי ארגון דמטר (אנ'),[5] הפדרציה הבינלאומית לחקלאות ביו-דינמית.
חקלאות ביו-דינמית מבוססת על עבודתו של רודולף שטיינר, מייסד האנתרופוסופיה. שטיינר כתב את הספר "חקלאות ביו-דינמית" בשנת 1924, שבו חזה את מרבית התנועה האורגנית.[6] הספר כולל עקרונות אקולוגיים, בדגש על נקודות מבט רוחניות ומיסטיות. מטרת הביו-דינמיקה היא עצמאות אקולוגית של חוות כמערכות חיות, מחוברות ואחידות.[7]
יעילות
חלק ממגדלי הענבים שאימצו את השיטות הביו-דינמיות טוענים שחל שיפור במצב הבריאותי של הכרמים שלהם בעיקר בהיבטים של מגוון ביולוגי רחב, פוריות הקרקע, הזנת יבולים, ושליטה במזיקים, עשבים ומחלות. לדוגמה, אן קלוד לפלייב, מיקב "Domaine Leflaive" שבבורגונדי טענה שהשימוש בשיטות ביו-דינמיות הציל כרם חולה מאוד, שמאז הפך לכרם שמייצר כמה מהיינות המוערכים ביותר שלה. מחקר אורך שבחן יקב אחד בקליפורניה, לא מצא הסבר לאיכות המשופרת של יינות ביו-דינמיים או אורגניים. במחקר, שבוצע בחלקות שונות של יקב מסחרי בעיר יוקיה(אנ') בקליפורניה, לא נמצא הבדל בין שיטות ביו-דינמיות לבין שיטות של חקלאות אורגנית כללית בהיבט של איכות הקרקע, ולא במדדים של תוצר לגפן, מספר אשכולות לגפן, ומספר אשכולות לגובה הגפן. עם זאת, אחד ממחברי המחקר, ליאו מקלונסקי, טען שבציוני איכות של צרכנים, בסולם של 100 נקודות, היינות הביו-דינמיים והאורגניים צפויים לקבל ציונים גבוהים יותר מאשר יין המיוצר בשיטת חקלאות מסורתית.[8]
יצרני יין ביו-דינמי טוענים שיש לו טעם חזק, ברור ותוסס יותר, ושהיין נשאר ראוי לשתייה במשך זמן רב יותר. יינות ביו-דינמיים הם בעלי ניחוח "פרחוני" יותר, כך לפי היינן הביו-דינמי הספרדי פרז פאלאסיוס.[9] יצרנים ביו-דינמיים טוענים גם ששיטותיהם נוטות להוביל לאיזון טוב יותר בצמיחה, כך שייצור הסוכר בענבים עומד בקנה אחד עם הבשלות הפיזיולוגית, מה שיוצר את האיזון הנכון בין הטעם לבין תכולת האלכוהול, אפילו בתנאים של שינויי אקלים.[10]
מגזין Fortune ערך טעימה עיוורת של עשרה צמדי יינות, אחד ביו-דינמי והשני מיוצר בשיטה מסורתית. הטועמים היו שבעה מומחי יין, כולל מאסטר ביין ואוצרי יין ראשיים. תשעה מהיינות הביו-דינמיים נבחרו כטובים ממתחריהם הקונבנציונליים. נמצא שהיינות הדינמיים "ביטאו טוב יותר את הטרואר, הדרך שבה יין יכול לייצג את המקום המסוים שהוא מקור הניחוח, הטעם והמרקם שלו".[11] מבקרים מזהירים שהשוואה כזאת של יינות מאותו סוג צריכות לכלול התייחסות להבדלים בקרקע ולשיטות החקלאות והעיבוד שבהן משתמשים.[12]
מבקרים מכירים באיכות הגבוהה של יינות ביו-דינמיים, אך מעלים את השאלה כמה מהשיפורים בבריאות הכרם היו מתרחשים בכל מקרה אם היו משתמשים בחקלאות אורגנית, ללא המיסטיות והמאמץ שכרוכים בביו-דינאמיות.[12][13] מבקרים אחרים מייחסים את הצלחת גידול הגפנים הביו-דינמי למיומנות גבוהה יותר של יצרני היין ותשומת לב קפדנית לפרטים.[11] ריי אַייִל, העורך הראשי של מגזין "Wine & Spirit", אמר, "אז מה אם הם חושבים שלקבור קרני פר מלאות בגללים יעזור להם לתעל כוחות חיים חדשים מהקוסמוס?"[11]