קסטל גדל במשפחה בת חמש נפשות עם אח תאום ואחות בוגרת.
המסר שקיבל במשפחתו היה להתמודד ולא לוותר. אמו דחפה אותו לעצמאות מלאה. הוא למד בבתי ספר רגילים והשתלב באופן מלא בכל הפעילויות. מאידך, הכיר את גבולות יכולתו והתמודד עם הקשיים ביצירתיות וברוח טובה. האמירה בדרך חייו הייתה: להיות חזק ועצמאי, אך מאידך לא להתבייש במגבלה, להכיר בה ובמידת הצורך לאפשר עזרה.
משנת 1986 עד שנת 1992 כיהן כמנהל השירות הסוציאליבמרכז לבריאות הנפש בבאר שבע. בשנים אלו יזם ופיתח תוכניות שיקום לחולים כרוניים, והיה אחראי על תכנון ופיתוח מחלקת אשפוז שפעלה לפי מודל חברתי. מחלקה זו פועלת עד היום באוריינטציה שיקומית ונקראת "בית רותם". המחלקה נמצאת מחוץ לכותלי בית החולים ונותנת מענה לאנשים אשר הועברו אליה ממחלקה סגורה לאחר אשפוז ממושך לצורך הכנה לחיים עצמאיים בקהילה.
בשנת 1992 מונה קסטל לתפקיד מנהל מרכז הכשרה ושיקום מקצועי של הקרן למפעלי שיקום בדרום, וכיהן בתפקיד זה במשך 16 שנים. במסגרת התפקיד ניהל צוות רב מקצועי של עובדים סוציאליים, מאבחנים תעסוקתיים, פסיכולוגים, מורים, מדריכים, עובדי השמה ועובדי מנהלה ומשק. בזמן כהונתו יצר פתרונות תעסוקה ושיקום לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, מינף את היקף פעילות הסניף והפך אותו ליחידת השמה משמעותית והגדולה ביותר בארץ. במסגרת זו הוא הקים מפעלים תעסוקתיים באילת, ירוחם, מצפה רמון, ערד, נתיבות, אופקים, כסייפה (מרכז זה ריכז אליו אנשים עם מוגבלות ממספר יישובים בדואים). כמו כן הוא היה שותף לפיתוח שירותים שונים: בתקופת ניהולו הוקמו בשיתוף עם גורמים נוספים היחידה לאבחון האדם המפגר במשרד הרווחה, מרכז תעסוקה לנגמלי סמים וסדנא לנפגעי סמים, וכן פותח והורחב מכון לכבדי ראייה שנותן שירותים בכל הנגב.
בשנת 2008 נבחר קסטל לעמוד בראש נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים[1] והיה הנציב הראשון עם מוגבלות בתפקיד זה. כעבור שנה נאלץ לפרוש מהתפקיד בשל מחלה קשה. בחירתו לתפקיד, שהוא התפקיד הבכיר ביותר במשרדי הממשלה הנוגע לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, סימנה עבור רבים בקהילת הנכים תחילתו של עידן חדש בו מיושם העיקרון שהוביל את תנועת הנכים בארה״ב ובבריטניה "שום דבר עלינו בלעדינו".
עם פרישתו ממשרד המשפטים חזר קסטל לקרן למפעלי שיקום כמנהל ידע ארצי, ושימש בתפקיד זה עד למותו בנובמבר 2011. כמנהל ידע של הקרן תרם רבות להטמעת ידע, הבנה מעמיקה יותר של סוגיות שיקומיות בעייתיות ובעיקר הפצת ידע בתחום השיקום.
בחודש דצמבר 2010 קיבל אות הוקרה בגין פעילותו, מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות[3].
במקביל לתפקידיו טיפל קסטל בנכי צה"ל פגועי הלם קרב במסגרת מרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, שימש כיועץ למערך דיור נכי נפש בקהילה ולעיריית באר שבע בנושא הנגשת מערך רמזורים עירוני לאנשים עיוורים וכבדי ראייה, והרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון. כמו כן, ייעץ בהתנדבות לגופים שונים אשר פעלו למען אנשים עם מוגבלות, לדוגמה סייע וייעץ להקמת "המרכז לחיים עצמאיים" אשר הוקם בשיתוף של ג'וינט ישראל, משרד הרווחה, עיריית באר שבע והאגף לשיקום בביטוח הלאומי.
